פסק-דין בתיק בשא 168605/08

1.         הבקשה:

            בפניי התנגדות לביצוע 4 שיקים, כל אחד מהם על סך של 19,000 ש"ח, זמן פרעונם 10.7.2005, 10.8.2005, 10.9.2005, ו-10.10.2005, משוכים לפקודת קובי כלב, על ידי המבקשת. סך השיקים קרן 76,000 ש"ח. השיקים חוללו על ידי הבנק הנמשך בצירוף ההערה: "אין כיסוי מספיק". להוציא שיק שזמן פרעונו 10.10.05, שחולל מהסיבה: "חשבון סגור". על גב השיקים חתימת הסבה של הנפרע, "קובי", וכן חותמת נוספת "קרדיט עמוס הררי"

            זאת לציין ולהעיר כי השיקים הוגשו לביצוע בתיק ההוצל"פ שבכותרת, רק ב-10.2.08.

2.         טיעוניה העובדתיים של המבקשת :

            לטענת המבקשת "המדובר בעסקאות הלוואות חוץ בנקאיות שניתנו לחמה וחמותה, שאול יצחק ושולה, על ידי המשיב, שהוא מלווה בריבית, שהשיקים נשוא ההתנגדות ניתנו על ידה לשם החזרתן. עוד מוצאת לנכון לציין כי המבקשת טענה כללית כי המשיב אוחז בשיקים שונים רבים שנמשכו על ידי מי מבני משפחתה בסכום כולל של 905,450 ש"ח, אלא שלא צירפה את פרטי השיקים, צילומיהם, סכומם. ולא זאת אף זאת, המבקשת נמנעה מלציין איזה סכום קיבלו חמה וחמותה כהלוואה או הלוואות מאת המשיב. לשון אחרת, לא הלוואות שמחזרו הלוואות קודמות, אלא טבין ותקילין, כספים שנמסרו כך לגירסת המבקשת על ידי המשיב לחמה ולחמותה.

            בסעיף 8 לתצהירה טוענת המבקשת, כי חרף סכומם העצום של השיקים שבידי המשיב, "החוב כלפיו הינו בסך 495,950 ש"ח בלבד". גם בהתייחס לסכום זה טוענת היא כי כולל

הוא בחובו ריביות בשיעורים עצומים, אלא שבכך פוטרת עצמה ואינה מפרטת איזה סכום קרן קיבלו הלווים ולא השיבו, או לחלופין, אם השיבו, גם בענין זה אינה מפרטת ואינה מציינת דבר וחצי דבר.

            כפי שמתארת המבקשת בסעיף 9 לתצהירה, לשם הסדרת סכום החוב ופריסת תשלומו, הגיעו המבקשת וצדדים נוספים עם המשיב להסכם נספח א', שעוד ידובר בו בהמשך.

            המבקשת מודה כי על פי ההסכם, נקבע כלל חובם של החייבים ובכלל זה המבקשת למשיב, לרבות בגין כלל השיקים שאחז בהם, לסכום כולל של 495,950 ש"ח. עוד ציינה כי עד יום חתימת ההסכם שולם למשיב על ידם על חשבון החוב, 34,000 ש"ח. לשון אחרת, המבקשת, לכאורה, מודה בחוב למשיב בסכום של כ-461,950 ש"ח.

            המבקשת מפרטת בסעיף 12 לתצהירה כי על פי ההסכם סוכם כי החוב בסך של 495,950 ש"ח, ישולם על ידי החתומים כחייבים למשיב בתשלומים חודשיים, שווים ורצופים, בסך של 6,000 ש"ח לחודש, החל מ-10.1.07, ובכל 10 בחודש שלאחריו. בסה"כ 77 תשלומים חודשיים.

            לטענת המבקשת בסעיף 16 לתצהירה, שולם על חשבון החוב ובהתבסס על ההסכם נספח א', בסך הכל 54,000 ש"ח. כלומר, בהנחה שהסכום הנקוב בהסכם שריר וקיים, הרי שלאחר תשלום של 54,000 ש"ח, נותרו החייבים שחתמו על ההסכם, חייבים למשיב סכום של 441,950 ש"ח.

            המבקשת אינה מבהירה, ולו במרומז, מדוע אינה חייבת בפרעון השיקים נשוא ההתנגדות. כל שטענה בסיומת תצהירה הוא כי הבקשה לביצוע שטרות אינה ערוכה כדין "ודי בכך כדי ליתן לה רשות להתגונן כנגד השטרות... הואיל והעובדות המשמשות עילה לבקשת הביצוע אינן מפורטות בבקשה".

3.         הדיון:

            ב"כ המשיב ויתר על חקירת המבקשת על תצהירה, וב"כ הצדדים סיכמו בפניי טיעוניהם המשפטיים.

            במהלך הסיכומים בפניי טען ב"כ המבקשת כי המשיב לא עמד בתנאי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, ואשר לא ציין בבקשה לביצוע שטרות כמה כסף ניתן, איזו ריבית חוייבה, באיזה סכום וכיו"ב. בנסיבות אלה טען בפניי כי דין התביעה להמחק על הסף, כפי שגם נטען במקביל ובנפרד בבש"א 168607/08. עוד חזר ואמר: "לא אמרתי שלא מגיע כסף. לפי החוק על המשיב לומר כמה מגיע, מה נתן, כמה נתן, מה הריבית, מה התקופות...".

            כאמור, בטרם הוגשו השיקים לביצוע, הגיעו הצדדים להסכם ביניהם ב-4.1.07, כאשר מצד אחד חתום המשיב, כלב יעקב, ומצד שני המבקשת, שאול נירית, יחד עם בני משפחה נוספים: שאול שולה, איציק, רועי, אדי, רחל.

4.         ההסכם - נספח א'

            מאחר שנוסח ההסכם נספח א' חיוני לצורך ההכרעה כאן, אצטט אותו: בפסקה השניה במבוא להסכם נספח א' הסכימו הצדדים בחתימותיהם כהאי לישנא:

" הואיל וכלב אוחז בשיקים שוים שנמשכו על ידי החייבים או מי מהם, בסך של 905,450 קרן... והואיל והצדדים מסכימים כי חובם של החייבים בגין השיקים הינו בסך של 495,950 ש"ח בלבד קרן...