פסק-דין בתיק בשא 16808/04

1.         בפני ערעור על החלטת הנאמן על נכסיו של נחום היימן (להלן: "החייב"), לפיה החליט לדחות את תביעת החוב של חברת גל קול בע"מ מיום 29.9.04 (להלן: " המערערת").

2.            ביום 8.5.97 הוגשה על ידי החייב בקשה להסדר נושים על פי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980. במסגרת בקשה זו נפתח תיק פש"ר מספר 1087/97 והתקיימה אסיפת נושים בה השתתפה המערערת. תיק זה נמחק על פי בקשת החייב ביום 27.5.98.

            ביום 23.6.98 הגיש החייב בקשה לפשיטת רגל בתיק 230/98. צו כינוס ניתן ביום 30.6.98 וביום 14.7.98 נשלחו הודעות לנושים בדואר רשום בדבר מתן צו הכינוס, כן פורסם ההליך בעיתונות וברשומות.

ביום 19.8.99 הוכרז החייב פושט רגל.

3.         תביעת החוב של המערערת הוגשה ביום 13.9.04 ונדחתה על ידי הנאמן ביום 29.9.04 בשל איחור של מספר שנים בהגשתה.

טענות הצדדים

4.         המערערת טוענת כי לאחר אסיפת הנושים שהתקיימה ביום 27.5.98 בעניין בקשת החייב  להסדר לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, היא מסרה את כל המסמכים הרלוונטיים, לעו"ד שילה, מי שהיה בשעתו ב"כ החייב, אשר לטענתה, הודיע לה כי ההליכים ימשכו זמן רב וכי הוא יטפל בתביעת החוב שהוגשה על ידה. לטענתה, נוכח דברים אלה, היא  המתינה במשך כל השנים לתוצאות הטיפול של עו"ד שילה בעניינה.

עוד טוענת המערערת כי החייב במעשיו הטעה אותה במישרין ובמצגי שווא. לטענתה, החייב המשיך בעסקיו עמה עד שנת 2004, כאשר במהלך כל התקופה, לא הודיע לה על הליך פשיטת הרגל החדש שמתנהל וכאשר נשאל על ידה בדבר ההתפתחויות,השיב החייב כי עניינה בטיפול ואין לה מה לדאוג. 

            לטענת המערערת, היא לא ידעה על קיומו של הליך פשיטת הרגל החדש עד ליום בו קיבלה מכתב בדבר בקשת החייב להפטר. לגבי ידיעה קונסטרוקטיבית טוען מנהלה של המערערת כי בשל נכותו הצבאית הוא ממעט בקריאת עיתונים וספרים ועל כן לא ראה ברשומות או בעיתונים את דבר פשיטת הרגל של החייב.

5.         החייב הכחיש את טענות המערערת כלפיו וטוען כי הוא לא הטעה את המערערת. לטענתו, לא היה לו כל אינטרס להטעות את נושיו בכלל ובוודאי שלא את המערערת אשר חובה קטן ומהווה רק 3.5% מכלל החובות. יתרה מכך, לטענתו, חייב אשר בדעתו להטעות את נושהו, לא יצרפו לרשימת נושיו בתיק פשיטת הרגל, כפי שעשה.

6.         לטענת הנאמן, לא התקיים כל 'טעם מיוחד' שיצדיק את הארכת המועד להגשת תביעת החוב.

לטענתו, אי ידיעת המערערת בדבר הליכי הפש"ר אינה מהווה כל 'טעם מיוחד' להארכת המועד.

זאת ועוד, לטענתו, בנוסף לפרסום ההליך ברשומות ומתן הודעה לתיק ההוצל"פ נשלחה למערערת הודעה בדבר פתיחת הליכי הפש"ר עוד ביום 14.7.98 .

דיון

7.         בהתאם לסעיף 71(ב) על נושה להגיש תביעת חוב בתיק פשיטת רגל:

"71. חובות בני תביעה [3)30)] [תיקון: תשמ"ג,תשנ"ו]

(א) ...

(ב) נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע".

8.         פרק הזמן להגשת תביעת חוב הינו שישה חודשים ולא תינתן הארכת מועד אלא מטעמים מיוחדים שירשמו. לעניין זה ראה פש"ר (תל-אביב-יפו) 239/97 לבידי זהב שיווק נ' מרדכי שדה, תק-מח 2001(3), 10878 ,עמ' 10880.

"משמעותו של סעיף זה היא קביעת "רף קשיח" של זמן להגשת תביעות חוב, אשר מעבר לו אבדה זכותו של הנושה לתבוע את חובו מהחייב, אף אם זה מודה בחוב בפה מלא".