פסק-דין בתיק בשא 167762/07

1.       לפניי בקשת הנתבעת לסילוקה על הסף, מטעמי חוסר סמכות עניינית, של תביעת התובע לפיצוי בגין תגמולים שהפסיד עקב קביעות שגויות של הוועדות הרפואיות שדנו בעניינו.

2.       עיקר תלונתו של התובע בהליך שלפניי נסב על מיעוט אחוזי הנכות שנקבעו לו בגין חירשות באוזן שמאל, לכאורה בניגוד לקביעתה של ד"ר חיה קטן, היועצת הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, במכתבה מיום 21.4.05 [ת/10]; ובניגוד לתוצאותיה של בדיקת שמיעה מיום 18.11.07 [ת/9].

3.       צודקת המבקשת-הנתבעת בטענתה כי הסמכות לבקר את קביעותיהן הרפואיות של הוועדות הרפואיות אינה נתונה לבית משפט זה. המחוקק התווה מסלול מיוחד להשגות של אדם הסבור כי נפגע מקביעות כאמור, ומסלול זה תחום לערר לוועדה רפואית עליונה, ערעור-בזכות לבית המשפט המחוזי, וערעור-ברשות לבית המשפט העליון. כך נקבע לאחרונה בעניינו של התובע דנן בהליך אחר שהגיש, שגם בו תקף את קביעותיהן הרפואיות של וועדות רפואיות שדנו בעניינו [בשא 161808/08, במסגרת א (שלום ת"א) 16614/08]. קביעה זו תואמת את ההלכה הפסוקה, כפי שבאה לידי ביטוי הן במקרים שבהם נעשה ניסיון לעקוף את המסלול האמור בדרך של פנייה לבג"ץ [בג"ץ 1359/08 קורנסקו נ' לשכת שיקום נכי רדיפות הנאצים מיום 22.5.08]; הן במקרים שבהם נעשה ניסיון לעקוף את המסלול האמור בדרך של המרצת-פתיחה [ה"פ (מחוזי ת"א) 223/05 לביא ואח' נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים מיום 8.12.05] והן במקרים שבהם נעשה ניסיון לעקוף את המסלול האמור בדרך של תביעת נזיקין [א (מחוזי ב"ש) 7066/99 אמי (רבקה) עמית נ' מדינת ישראל מיום 12.10.06. יצוין כי פס"ד זה תלוי בערעור שטרם הוכרע, ב-ע"א 9878/06].

4.       חרף זאת, מצאתי לנכון - בטרם איעתר לבקשה לסילוק התביעה על הסף - לבחון את עניינו של התובע, שמא נגרם לו עיוות דין עקב היותו בלתי מיוצג ועקב אי-בהירות בהרצאת טענותיו. קבעתי, בהחלטתי מיום 16.4.08, כלהלן:

"הטעם לצורך שאני רואה בהבנת טענתו של המשיב לגופה בטרם אחליט בבקשה לסילוק על הסף, הוא כפול: ראשית, בעידן ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי, בתי המשפט נוהגים להציץ מעבר לכתפה של משוכה דיונית, אל עבר השאלה המהותית שבמחלוקת, בטרם יכריעו את גורלה של השאלה המהותית מטעמים דיוניים. שנית, המשיב אינו מיוצג, וקיים חשש שמא עוולה או טעות בעניינו לא זכו לטיפול מתקן נאות עקב כשל בדיברור טענותיו. בנסיבות כאלה, ישנה חשיבות לבדיקה שיפוטית, ולו כדי שביהמ"ש יוכל להמליץ על תיקון מתאים, במידת הצורך, אשר ייעשה באמצעות ערכאה מתאימה אחרת ובהליך מתאים אחר.

אני רואה בטיפול שיפוטי כאמור חלק מן המחויבות הציבורית כלפי ניצולי רדיפות הנאצים, העומדת ביסוד החוק החולש על תיק זה בכללותו."

5.       הנתבעת המציאה את העתק הפרוטוקול של הוועדה הרפואית העליונה שדנה בעניינו של התובע. מסיכום בדיקתה מיום 14.5.08 למדתי כי התובע לא זכה בתגמולים בגין מלוא פגימתו באוזן שמאל משום שלא נמצא קשר סיבתי רפואי בין מצב מוחמר זה לבין הפגימה המוכרת באוזן זו, שנגרמה בשל רדיפות הנאצים. יצוין כי ד"ר קטן, במכתבה הנזכר, לא התייחסה לשאלת הקשר הסיבתי אלא לשאלת גובה הנכות בלבד. עוד יצוין כי מלוא התיעוד הרפואי שהמציא התובע, לרבות מכתבה של ד"ר קטן, היה לפני הוועדה הרפואית לעררים בדונה בעניינו של התובע.

6.       התובע לא המציא כל חוות דעת רפואית המאתגרת את קביעתה הרפואית האמורה, בשאלת הקשר הסיבתי, של הוועדה הרפואית לעררים.

7.       התובע נתפס לטעויות בהבנת קביעותיהן של ערכאות שיפוטיות בעניינו, ונראה כי טעויות אלה גרמו לו לסבור כי הן הצדיקו את עמדתו, ולפיכך יש טעם בפניות נוספות לערכאות נוספות בבקשת סעד [ראו הערותיי בפרוטוקול הדיון בהליך זה ביום 16.4.08].

8.       לאור המקובץ, עליי לקבוע כי לא מצאתי שנגרם לתובע עיוות-דין. ממילא אין לי אלא לסלק את תביעתו על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית, כפי שמורה הדין.

9.       נוכח הנטייה המסתמנת של התובע להגיש הליכים רבים ומקבילים בעניינו, אבקש להעיר באוזניו כי אל לו לעשות כן, תוך הטרחת ערכאות שיפוטיות שממילא אינן מוסמכות להעניק לו סעד, והסטת זמן שיפוטי יקר ממתדיינים אחרים הממתינים ליומם בבית המשפט. דומה כי רק אם יקבל התובע חוות דעת רפואית בעניינו, שלפיה הרופאים שחיוו את דעתם בעניינו, במסגרת הדיונים שקיימו הוועדות הרפואיות, התרשלו, ולמצער טעו, בקביעותיהם הרפואיות - יהיה טעם ליזום השגה על קביעות אלה, וזאת במסגרת ההליכים שנקבעו לכך בדין.

10.   סוף דבר: הבקשה לסילוק תביעתו של התובע על הסף מתקבלת, וכפועל יוצא מכך - תביעתו נדחית.

11.   אין טעם בהעברת הדיון לערכאה המוסמכת, משום שכאמור התובע ממילא הגיש הליך מקביל לערכאה המוסמכת, אשר קבעה את שקבעה. אזכיר, בהקשר זה, כי בהחלטתי מיום 1.6.08 הפניתי את תשומת לבו של התובע כי באם הוא רואה עצמו נפגע מהחלטתה של הוועדה הרפואית לעררים - תרופתו היא בערעור לבית המשפט המחוזי. עוד אעיר כי התובע מנהל גם מספר ערעורים שהדיון בהם אוחד בבית המשפט המחוזי; שלכאורה נוגעים גם בעניינים שהעלה בהליך זה [ע"א (ת"א) 3189/07; 3835/06; 3776/06. ראו פרוטוקול הדיון מיום 1.6.08].

12.   עקב נסיבותיו האישיות של התובע, ובשים לב לשתיקתו של המכתב הנזכר מאת היועצת הרפואית של המל"ל בשאלת הקשר הרפואי, שנראה כי גרמה לו לטעות באשר למשמעותו של אותו מכתב, ולסבור כי יש מקום להליך זה - אין חיוב בהוצאות. יחד עם זאת אשוב ואעיר באזני התובע כי נסיבותיו האמורות אינן מקנות לו חסינות מפסיקת הוצאות נגדו, והוא חשוף לסיכון כאמור אם ישוב ויטריד את בתי המשפט בהליכי-סרק כפולים.

ניתן היום, ג' בתמוז, תשס"ח (6 ביולי 2008), בלשכתי.

שלמה פרידלנדר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: