פסק-דין בתיק בשא 10311/06

1.         בתיק זה הוגשה בקשה בסדר דין מקוצר כנגד תביעת בנק לסכום של 88,000 ש"ח.

            לא בקלות תידחה בקשת רשות להתגונן, וכידוע די כי המבקש יראה הגנה אפשרית, אפילו דחוקה, בכדי שבקשתו תתקבל. יחד עם זאת, במקרה דנן מצאתי כי אין למבקשת הגנה כלשהי, ולפיכך דין בקשתה להידחות.

2.         התביעה שהוגשה הינה בגין יתרת חובה בחשבון הבנק של המבקשת. כאמור הגישה המבקשת בקשת רשות להתגונן ובמסגרתה טענה כי "משך כ - 5 חודשים מר מאיר וייצמן, תושב טבריה, שלקח מביתי שיקים חתם במקומי על שיקים ומשך עשרות אלפי שקלים ללא הסכמתי וללא ידיעתי", וכל זאת נעשה תוך שיתוף פעולה מצד הבנק.

            ב"כ הבנק הגיש תגובה לבקשה, טען שאין הבקשה מגלה עילת הגנה וביקש דחייתה על הסף. לטענת ב"כ הבנק הבקשה אינה עומדת במידת הפירוט הנדרשת ממי שמבקש רשות להתגונן. בקשה זו לא נתקבלה והבקשה נדונה ביום 13.9.06, מועד בו נחקרה המבקשת על תצהירה וב"כ בעלי הדין סיכמו טענותיהם בעל פה.

            לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין מצאתי כאמור כי דין הבקשה להידחות, וזאת לאחר שגם ההגנה הדחוקה שהתגלתה לכאורה בתצהיר, הופרכה כליל בחקירה.

3.         ראשית ייאמר כי צודק ב"כ הבנק והבקשה מלכתחילה אכן לקתה בחוסר פירוט רב. האסמכתאות לעניין דרישת הפירוט ממבקש רשות להתגונן רבות, ואזכיר רק את ע"א 248/89 החברה הכלכלית למוסיקה נ' Warner Home Video , ע"א 396/88 ראובן נ' גן יאשיה, רע"א 564/89 בנק לאומי נ' מלקולם וע"א 469/87 בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות בע"מ, כדוגמאות בודדות מתוך פסיקה רחבה ועקבית בעניין זה.

           במקרה דנן לא הסבירה המבקשת כיצד התגלגלו ההמחאות לידי מר וייצמן הנ"ל, כיצד לא הייתה מודעת למעשיו, מתי נעשו אותם מעשים, מדוע לא הבחינה בפעילות בחשבון הבנק שלה ומדוע לא פנתה בתלונה למשטרת ישראל בגין מעשים אלה.

           המבקשת צירפה לתצהירה העתק של שש המחאות, מהחודשים אפריל  - יולי 2005, אשר לפי הנטען לא נחתמו על ידה אלא על ידי מר וייצמן. המבקשת לא הסבירה כיצד הגיע העתק המחאות אלה לידיה. שכן אם נטל מר וייצמן מידיה את פנקס השיקים, לא ברור כיצד מצויים כעת בידיה העתקי ההמחאות.

           למרות האמור לעיל לא מצאתי מקום לדחיית הבקשה על הסף, וראיתי לנכון לזמן את בעלי הדין לדיון, שכן על פני הדברים מגלות טענותיה של המבקשת הגנה אפשרית לפחות כנגד חלק מהתביעה.

4.        יחד עם זאת, בחקירה הקצרה בבית המשפט התברר כי לא רק שהמבקשת לא טרחה לפרט את הגנתה כנדרש, אלא שהיא אף הסתירה פרטים חשובים רבים.

           כך למשל התברר כי אותו מר וייצמן אינו סתם "תושב טבריה", אלא שהיה בן זוגה של המבקשת, ואף חי יחד עימה תחת קורת גג אחת במשך שמונה חודשים לפחות. כן התברר כי המבקשת, יחד עם אביה, בעלת "עסק לרהיטים... ובגלל שמאיר היה בקי בתחום נעזרנו בו המון".

           עוד התברר כי אחותו של מר וייצמן קיבלה ייפוי כוח מהמבקשת לפעולה בחשבון הבנק, וכי אחות אחרת של מר וייצמן ערבה לחשבון ושיעבדה לטובתו רכב.

           מכאן, כי מר וייצמן היה שותף למעשה בניהול החשבון ואף בניהול עסקה של המבקשת.

5.        כאמור לעיל, המבקשת לא נתנה כל הסבר הכיצד לא הבחינה בפעילות ללא הסכמתה בחשבונה, ואפשרה משיכת "עשרות אלפי שקלים" כנטען. תמיהה זו גדולה כפליים כאשר בחקירה מתברר כי אין מדובר בחשבון פרטי גרידא, אלא בחשבון עסקי. קשה מאוד לקבל כי בעל עסק אינו בודק את חשבון הבנק שלו באופן סדיר ואינו מודע למשיכת עשרות אלפי שקלים ממנו. אולם התברר כי אפילו הנחה כי המבקשת התרשלה ולא בדקה את חשבונה אינה יכולה להתקבל במקרה זה. 

           המבקשת אישרה כי הזמינה מהבנק שירות של קבלת תדפיסי חשבון הבנק מדי יום בפקס. בעניין זה טענה המבקשת כי "עד תחילת יוני קיבלתי", אולם לאחר מכן לא קיבלה את הפקסים. מכאן ניתן אולי להניח כי אותה פעילות בלא הרשאה (אשר המבקשת לא פירטה מתי אירעה) בוצעה לאחר חודש יוני, ואכן מרבית השיקים שצורפו לתצהירה של המבקשת הינם לחודשים יוני ויולי.

           אולם כאמור גם נסיון להניח, לטבות המבקשת, את ההנחות שלעיל לא יצלח במקרה דנן ואינו יכול להוות בסיס לקבלת הבקשה. ראשית, מדפי החשבון מתברר כי כבר בראשית יוני עמדה יתרת החובה בחשבון הבנק על סכום גבוה במקצת מזה הנתבע בכתב התביעה. שנית, התברר כי כמעט כל אותם השיקים שצירפה המבקשת לתצהירה כלל לא כובדו בידי הבנק! למעשה השיקים היחידים שכובדו הינם שיק לחודש אפריל, דהיינו לתקופה בה קיבלה המבקשת, לפי הודאתה, דיווח על הפעילות בחשבונה, ושיק נוסף על סך 450 ש"ח ליום 16.6.05. השיקים האחרים הוחזרו בידי הבנק עקב היעדר כיסוי, והתברר כי מחודש יולי היה החשבון מוגבל...

           מכאן כי גם ההגנה האפשרית לגבי חלק מהתביעה אשר עלתה מהתצהיר בטרם חקירה, הופרכה והתגלתה כ"הגנת בדים".

6.        ב"כ המבקשת טען בסיכומיו כי הבנק מסתיר מסמכים, ומסמכים אחרים הוגשו רק במסגרת הדיון כך שהדבר מצדיק קבלת הבקשה. טענה זו מוטב היה לולא נטענה.

           התביעה הוגשה בצירוף מסמכים כנדרש על פי הפסיקה, ואין כל פסול מהגשת מסמכים נוספים במהלך החקירה. המסמכים הנוספים שהוגשו הם טופס הזמנת שירותי פקס, אשר המבקשת אישרה כי העתקו מצוי ברשותה, וכן דפי חשבון בנק.