פסק-דין בתיק בש 159829/05

מבוא:

1.         בפני ערעור על שומת היטל השבחה כאמור בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה תשכ"ח - 1965 [להלן: "התוספת והחוק"]. הערעור נסב על שאלת שערוך החיוב בהיטל ההשבחה, דהיינו, מהי הריבית או הריבית וההצמדה שיש להוסיף לסכום קרן היטל ההשבחה, ומאיזה מועד.

2.         העובדות החשובות לענייננו, הן כדלקמן: המערערות היו הבעלים הרשום והמלא של מגרש ועליו בנויה דירת מגורים ברחוב המשמר האזרחי 11 תל אביב הידוע כגוש 6628 חלקה 64. בתאריך 13/5/04 נערך ונחתם חוזה מכר לפיו הועברו זכויות המערערות במקרקעין הנ"ל לידי הקונים. בתאריך 19/12/04 הוצאה למערערות שומה מטעם המשיב לענין סכום היטל ההשבחה אשר על המערערות לשלם [נספח א' להודעת הערעור]. שומה זו ניתנה בהתאם לאמור בסעיף 14 ב' לתוספת, כאמור בשומה. על פי האמור בשומה התאריך הקובע לשומה הוא יום 2/4/03. מועד זה נקבע, ככל הנראה, לאור מועד פרסום תוכנית המתאר האחרונה שיש בה כדי לשנות את הזכויות במקרקעין הנדונים. [ראה סעיף 4.9 לשומה]. היטל ההשבחה, המהווה 50% מן ההשבחה, על פי מסקנת השמאית נחמה בוגין, מי שהכינה את שומת ההשבחה, מסתכם בסך של 343,175 ש"ח, נכון לתאריך הנ"ל. מאוחר יותר, בעקבות דיונים מקצועיים נוספים שהתקיימו בין שמאית המשיב לבין שמאי המערערות הגיעו הצדדים לשומה מוסכמת של היטל ההשבחה וזאת ביום 5/1/05, בסך של 220,000 ש"ח נכון לתאריך 2/4/03.

            הצדדים הסכימו, כאמור, לסכום היטל ההשבחה, אולם סוכם כי תישמרנה זכותן של המערערות לפנות לבימ"ש זה בשאלת שערוך היטל ההשבחה, כאשר לטענת המשיב, יש לחייב בריבית את סכום ההיטל בהתאם לחוק הרשויות המקומיות [ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה], התש"מ - 1980 [להלן: "חוק ההצמדה], דהיינו, ריבית פיגורים כאמור שם, וזאת החל מיום חתימת חוזה המכר, ה- 13/5/04. זהו הערעור שבפני, אשר כאמור בסעיף 14 ג' לתוספת הינו בנקודה משפטית בלבד והיא שאלת השערוך. לטענת המערערות הרי החל מיום חתימת חוזה המכר ועד יום השומה המכרעת והמוסכמת, יש לצרף לסכום ההיטל רק תוספת הצמדה בהתאם למדד בעוד שאת ריבית הפיגורים יש לחשב רק מיום השומה המוסכמת ועד יום תשלום ההיטל בפועל.

טענות הערעור:

3.         המערערות אינן חולקות על ההלכה הפסוקה, לפיה, בנסיבות פרשה זו, מועד "מימוש" הזכויות לצורך החבות בתשלום היטל ההשבחה הינו מועד כריתת חוזה מכר המקרקעין. אולם, לטענתן, החל ממועד מימוש הזכויות כאמור, אין לשערך את סכום ההיטל אלא בהצמדה למדד כאמור בסעיף 9 לתוספת. בסעיף 9 לתוספת נאמר כדלקמן:

"עלה מדד המחירים לצרכן....לעומת המדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת התוכנית, או אישור ההקלה או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שחייב בהיטל חייב בו לפי העליה הנמוך של שני המדדים".

לטענתן אין להחיל במקרה זה את ריבית הפיגורים הקבועה בחוק ההצמדה, אלא מיום השומה המוסכמת. גם אם המועד לתשלום היטל ההשבחה הינו מועד ההתקשרות, מועד כריתת חוזה המכר, הרי עדיין תשלומי ריבית פיגורים יתווספו לתשלום החובה תוך 30 יום "מהמועד שנקבע לשילומו" כאמור בסעיף 2 ב' לחוק ההצמדה. המועד שנקבע ל"שילומו" אינו יכול להיות אלא המועד שבו פורסמה השומה ונקבע מהו הסכום שעל המערערות לשלם. כדברי ב"כ המערערות - שהרי אם אין החייב בתשלום יודע מהו הסכום אשר עליו לשלם, כיצד יוכל הוא לשלמו במועד שנקבע לשילומו? וכן, אם אינו יכול לשלמו,  מדוע ידרש שתשלום ריבית פיגורים דווקא. 

על פי הטענה, במילים אחרות, גם אם חובת תשלום ההיטל קמה במועד ההתקשרות, הרי בפועל, לא ניתן היה למערערות לשלם את ההיטל אלא החל מן המועד בו נקבע סכום ההיטל החייב בתשלום, ועל כן, עד לאותו מועד, ועל פי לשון חוק ההצמדה, עדיין לא חל על התשלום תוספת ריבית פיגורים.

עוד מוסיף ב"כ המערערות כי על פי האמור בסעיף 6 ב' לתוספת הרי לחייב ההיטל זכות לערער על חיוב בהיטל, כאמור בסעיף 14 לתוספת, רק עם הצגת לוח השומה, דהיינו,  פרסום הקביעה על גובה ההיטל שיש לשלמו. אם זכות הערעור קמה רק ממועד זה, ברור הוא שאף לא ניתן לחייב בריבית פיגורים אלא ממועד קביעת סכום ההיטל. המועד לתשלום חייב להיות אף המועד לערעור.

טענה נוספת היא כי על פי האמור בסעיף 17 לתוספת, על החזר ההיטל ששולם, ויש להחזירו בעקבות ההליכים - כמו ערעור - יוחזרו הסכומים ששולמו, בתוספת תשלומי פיגורים על פי חוק ההצמדה , ומכאן טענתו שריבית הפיגורים תחושב רק על סכומים ששולמו, ולא על סכומים שעדיין לא שולמו. כבר כאן ניתן לומר כי אין בטענה זו כל ממש. כל אשר נאמר בסעיף זה הוא כי סכום ששולם בתוספת ריבית הפיגורים, יוחזר בתוספת ריבית הפיגורים. כל סכום שלא שולם, ממילא אין להחזירו.

דיון:

4.         נראה לי שאין לקבל את הערעור, והנני מעדיף את האמור בעיקרי הטיעון מטעם המשיבה.

התוספת קובעת בסעיף 2 כי החבות בהיטל השבחה, דהיינו, ארוע המס המקים את החבות בהיטל השבחה הינה אישורה של התוכנית המשביחה את המקרקעין ומעלה את ערכם. בפרשתנו, המועד הוא יום  2/4/03 כאמור בשומה המוסכמת, המועד בו אושרה התוכנית המשביחה האחרונה החלה על המקרקעין הנידונים. אולם בהתאם לאמור בתוספת, המועד לתשלום המס אינו מועד ארוע המס. על פי האמור בסעיף 7 לתוספת, חובת התשלום נדחית ממועד ההשבחה למועד מימוש הזכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל. כלומר - ארוע המס הינו ההשבחה אך המועד לתשלום המס הינו מועד מימוש הזכויות, ובענייננו - מועד חתימת חוזה המכר [13/5/04]. אם היה ספק הלכתי מהו יום מימוש הזכות במקרקעין שמיום זה חלה חובת תשלום ההיטל, הרי מחלוקת זו נעלמה עם פרסום פסק הדין בע"א 1321/02 נווה בנין ופיתוח בע"מ ואח' נ' הוועדה לבניה למגורים ולתעשיה מחוז המרכז, פד"י נז [4] עמ' 119 [להלן: "פרשת נווה בנין"]. כלומר - מועד החיוב בתשלום ההיטל הינו יום מימוש המקרקעין, יום כריתת חוזה המכר.

בפסק דין זה אף נאמר מפי כב' הש' א. חיות כי : -

"המחלוקת בין הצדדים נטושה באשר לשאלה מהו המועד שבו על המוכרות... לשלם את הייטל ההשבחה. שאלה זו יש לה חשיבות, משום שבנקוף מועד התשלום מתווספים אל הייטל ההשבחה ריבית והפרשי הצמדה על פי חוק (ההצמדה)."

            בהתאם לאמור בסעיף 9 לתוספת, כפי שצוטט לעיל, הרי ממועד ההשבחה ועד המועד לתשלום ההיטל, יש לצרף לסכום ההיטל, כפי שנקבע בשומה, את עליית מדד המחירים לצרכן. ולאחר מכן, כאמור בסעיף 15 לתוספת הרי: -

"על תשלום ההיטל יחול חוק הרשויות המקומיות [ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה], התש"מ - 1980 [להלן: "חוק ההצמדה"] ויראו לענין זה וועדה מקומית כאילו היתה רשות מקומית כמשמעותה בחוק ההצמדה ואת ההיטל כאילו היה כלול בתוספת לחוק האמור".

על בית המשפט ליתן פרשנות למילים "על תשלום ההיטל" כאמור בס' 15 , שממועד זה חלה ריבית הפיגורים כאמור בחוק ההצמדה. לדעת ב"כ המשיבה, כאמור בדברי כב' השופטת חיות בקטע שציטט, מועד זה הוא מועד המימוש דהינו - יום כריתת החוזה.