פסק-דין בתיק ברע 589/06

1.         המשיבה נרשמה לקורס ללימודי תזונה של שנתיים במכללה של המבקשת החל משנה"ל תשס"ד.

היא סיימה שנת הלימודים הראשונה ולאחר תקופה מסויימת של לימודים בשנה השניה, הודיעה על הפסקת לימודיה וביטלה השיקים הדחויים שמסרה למכללה כשכר הלימודים ליתרת שנה"ל.

המכללה הגישה השיקים לביצוע בהוצל"פ ובהליכים שנוהלו שם הגיעה להסדר פשרה לפיו תשלם השיקים שביטלה, תוך המועדים שנקבעו באותו ההסדר.

לאחר ששילמה הסכומים הנ"ל, פנתה למנהל המכללה וביקשה אותו לאפשר לה להצטרף לקורס אחר במכללה, באופן בו התשלומים הנ"ל ייחשבו כתשלום שכה"ל עבור אותו הקורס.

מנהל המכללה סירב לבקשתה זו, אולם הסכים כי תשוב להמשך לימודיה של יתרת השנה השניה בקורס התזונה.

בתביעה שהגישה לביהמ"ש לתביעות קטנות בב"ש, היא טענה כנגד המכללה כי דחיית בקשתה הנ"ל מנוגדת לסיכום בע"פ שהיה לה עם מנהל המכללה ולזכותה עפ"י תקנות המכללה.

בשל כך תבעה מהמכללה החזר מלוא שכה"ל לשנה השניה [6200 ש"ח], הוצאות משפטיות, הפסד כספי בגין אי לימודים, עוגמת נפש וכד' - הכל בסכום מצטבר של 15,400 ש"ח.

            המכללה בכתב הגנתה כפרה בכל טענות התובעת.

לטענתה, עפ"י ההסכם המפורט בטופס ההרשמה לממכללה - תלמיד המפסיק לימודים תוך כדי שנה"ל אינו זכאי להחזר שכה"ל.

עוד הוסיפה המכללה וטענה, כי מעולם לא היה סיכום בע"פ לגבי זכותה הנטענת של התובעת להשתלב בקורס אחר במכללה.

2.         בימ"ש קמא [כב' השופט א. באומגרט] שמע את עדויות התובעת ומנהל המכללה.

בפסק הדין קיבל השופט קמא את טענת המכללה, כי לא הסכימה [כנטען ע"י התובעת] לאפשר לה קורס לימודים אחר ע"ח יתרת שכה"ל וכי המכללה הסכימה לאפשר לתובעת לשוב ולהשלים את לימודי השנה השניה בתזונה [שהיא אינה מעוניינת בהם], וכי אכן עפ"י המוסכם בטופס ההתקשרות - אין התובעת זכאית להחזר תשלומי שכה"ל לאחר שהפסיקה הלימודים מיוזמתה.

עם זאת, הציג בימ"ש קמא את השאלה:

"מדוע תלמיד המבטל את לימודיו מיוזמתו, במהלך שנה"ל, אינו זכאי ולו להשבה חלקית אשר תגלם בתוכה את התשלומים ששולמו למרצים השונים, וכן הוצאות קבועות שיש לתובעת [צ"ל-הנתבעת] ואף רווח כספי כלשהו".

            לפתרון שאלה זו פנה בימ"ש קמא אל:

"התכלית האובייקטיבית של חוזה מעין זה הנכרת בין צדדים סבירים והוגנים שמטרתם היא לספק לתוכנית לימודים ברמה סבירה שבסופם תעודה ומאידך לאפשר לנתבעת גם את קיומה הכלכלי. ויובהר, שאין לקבל מצב בו תלמידים יפסיקו את לימודיהם בכל שלב בו ירצו ויהיו זכאים להשבת מלוא התמורה. מצב כזה כמעט בוודאות אינו מאפשר תפקוד יעיל של הנתבעת הן מבחינה אקדמית והן מבחינה כלכלית".

נוכח "פרשנות אובייקטיבית" זו, הוסיף וקבע בימ"ש קמא כי התובעת "לא הביאה ראיות לעניין הסכומים ששילמה למרצים השונים עבור התובעת ואף לא על התקורות הקבועות".

בהתאם לכך פנה השופט לערוך "אומדן", ובו פסק כי הנתבעת [המכללה] תשיב לתובעת 1500 ש"ח מתוך שכה"ל של 6200 ש"ח ששילמה עבור השנה השניה.

בימ"ש קמא הוסיף ופסק כי התובעת זכאית לקבל מהמכללה "תעודה על כך שהשלימה את הלימודים בתחום הרפואה המערבית - פתולוגיה... ותמציא לתובעת אישור רשמי על כך תוך 21 יום".