חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ברע 514/08

: | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי באר שבע
514-08
10.9.2008
בפני :
אריאל ואגו

- נגד -
:
יצחק פישמן
:
יעל עמר
פסק-דין

זוהי בקשת רשות ערעור מטעמו של מי שהיה התובע בת.ק 2969/06, של ביהמ"ש לתביעות קטנות בב"ש, והבר"ע מכוונת כנגד פסק דינו של כב' השופט י. פרסקי, שלפיו נדחתה תביעתו כנגד המשיבה, גב' יעל עמר, והוא חוייב בהוצאותיה בסכום של 1,000 ש"ח, אשר קוזזו כנגד סכום זהה של הוצאות שנפסקו נגדה בהחלטת ביניים שניתנה במסגרת המשפט.

המשיבה הגישה בקשה להארכת מועד להגשת תשובתה על בקשת רשות הערעור, ולאחר עיון בבקשה זו ובעמדת המבקש דכאן, ראיתי להעתר לבקשתה, ולקבל את התשובה  לתיק, וזאת מטעמי המבקשת ומנימוקיה, ועל רקע זה שבסיפא לתגובתו, הסכים גם המבקש, מר פישמן, להארכת המועד, על מנת למנוע סירבול והתארכות ההליך, ומתוך רצונו שפסק הדין בבר"ע ינתן במהרה.

מדובר בתביעה שהגיש מר פישמן כנגד הגב' עמר  בגין נזקים שלטענתו נגרמו למכוניתו ביום 30.6.05, בשל כך שלשיטתו הגב' עמר נהגה במכוניתה ברשלנות ופגעה ברכבו עת עצר לפני צומת, בעצירה מוחלטת,  והביט ימינה ושמאלה טרם כניסה לכביש שמולו, ואילו היא המשיכה בנסיעתה מבלי לשים לב להימצאותו במקום, ופגעה תוך כך בחלקו השמאלי האחורי של רכבו.

כב' השופט פרסקי דחה בפסק דין מיום 6.1.08, לאחר שמיעת דברי הצדדים ועיון בראיותיהם, את תביעתו של המבקש דהיום, וקבע, כי הוא זה שצריך היה להיזהר בכניסתו לצומת, לציית לתמרור האט ותן זכות קדימה שמוצב במקום, ומאחר שבפועל הוא נכנס מרחוב  צדדי לכביש ראשי מבלי לכבד את זכות הקדימה של המשיבה, האשם מוטל על כתפיו, וככל שניתן לגרוס כי במעשי המשיבה היה משום אשם תורם כלשהו, הדבר לא הוכח בפניו.

ביהמ"ש קבע כי התובע, המבקש דכאן,  גלש אל מעבר לקו הדמיוני המחבר בין קצה המדרכות מכיוון נסיעתו, ולפיכך חרג מהקו  שאליו צריך היה להגיע, ושם לעצור, על מנת להתבונן לצדדים ולוודא שהכביש פנוי, וכי המשיבה אומנם ככל הנראה הבחינה בכך שהוא גלש באופן מסוכן לצומת, ואף הספיקה לעצור כמעט באופן מוחלט, אלא שנגרמה פגיעה קלה יחסית, כך הוגדר בפסק הדין, ועולה מהנימוקים שביהמ"ש סבר שמבחינתה התאונה היתה בלתי נמנעת.

מתוך קביעות אלה ראה, כאמור, ביהמ"ש קמא לדחות את התביעה.

המבקש טוען כי נפלו טעויות בפסק הדין, כי גרסת המשיבה אינה מתיישבת עם מיקום הפגיעה ברכבו, ועם מבנה הצומת, הוא מעלה טענות כי ביהמ"ש התעלם מנסיונה לכאורה של המשיבה להתחמק מלמסור פרטיה ולסכל את איתורה על ידו,  וכי צילומים של המקום שהוגשו מטעמה ושימשו את ביהמ"ש בהכרעת דינו, הוא לא עיין בהם, ומכל מקום, התמרור המופיע בצילומים לא היה קיים בעת התאונה אלא הוצב לאחר מכן,  וטוען הוא כי שגויה הקביעה שהאשם בתאונה מוטל לפתחו הוא.

עיינתי בבקשה ובנימוקיה, ובחומר שצורף, וכן בתיק ביהמ"ש קמא,  בפרוטוקולים, והמוצגים שהוגשו, ונחה דעתי שדין בקשת רשות הערעור להידחות.

ראשית - עסקינן בבקשה לרשות ערעור, ואין מדובר בערעור בזכות, והמבקש רחוק מלשכנע שקיים הצדק להתיר את הערעור במקרה זה, כאשר עסקינן בעניין עובדתי מובהק, ובהתרשמות ביהמ"ש מהראיות שהובאו בפניו, דברים הנתונים לשיקול דעת והכרעה של הערכאה הדיונית, ממעטים להתערב בהם אף במסגרת ערעורים בזכות, ומקל וחומר כאשר דנים בבקשה לרשות ערעור כמו כאן.

שנית - לגופם של דברים, נחה דעתי כי ממצאי ביהמ"ש לתביעות קטנות מבוססים היטב בחומר הראיות והמסקנות שהוסקו מהראיות נכונות וראויות לגופן, וכי לא נפל פגם כלשהו בפסק הדין.

גם אם בשעתו לא היה מוצב התמרור הרלוונטי בצומת, גם אז חובה היתה ליתן זכות קדימה למי שמגיע מכיוון נסיעתו של המבקש, לאותם משתמשי הכביש המגיעים מכיוון נסיעתה של המשיבה, ומיקומו של המבקש בצומת, כפי העולה מגרסתו הוא, מצביע, אכן, במקרה הטוב, על גלישה לא סבירה ומופרזת אל תוך הצומת טרם שעצר, ובמקרה הפחות טוב, מצביע הדבר על כך שהוא כלל לא עצר עצירה מוחלטת אלא היה מצוי בנסיעה, איטית אומנם,  ובעיצומה של בכניסה לצומת מבלי מתן זכות קדימה למשיבה.

מיקום הפגיעה ברכבו, בחלק האחורי, אינו  תומך בגרסתו אלא מאשש את הקביעות שלעיל.

אין רלוונטיות, לעניין קביעת האחריות לתאונה, להתנהגותה הנטענת, אם בכלל, של המשיבה לאחר מכן, ולהתחמקותה הנטענת ממתן פרטים וכיוצא בכך, ואין אני קובע חלילה כי אומנם כך עשתה.

משאין  הבקשה מעלה מעבר לכך, שאלה משפטית או אחרת הראויה לליבון נוסף בערכאת הערעור, ומשמצאתי שלא נפל ממילא כל פגם ואין שגגה בפסק הדין נשוא הבר"ע לגופם של דברים, אין לי אלא לדחות את בקשת רשות הערעור שלפני.

 מתוך  שאכן ההליך שלפני התארך והסתרבל בשל העיכוב מטעם המשיבה בהגשת תשובתה  אף כי אני ער לנימוקים שנתנה לכך, מצאתי שלא ליתן צו להוצאות כנגד המבקש בהליך הנוכחי.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום י' באלול, תשס"ח (10 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.

א' ואגו, שופט

000514/08ברע055 מיטל פרוכט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>