פסק-דין בתיק ברע 2765/04

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 5.9.2004 (כב' השופטת מ' ברק-נבו), אשר חייב את המבקש בתשלום סכום של 13,643 ש"ח בגין הוצאות שהוציא המשיב לצרכי יצוג משפטי, בהליך פלילי שננקט כנגד המשיב בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב.

ב.         ביום 15.9.2005 החלטתי לתת רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ג.         עיקרי העובדות הצריכות לענין

המערער שכר את שירותיה של האדריכלית גב' מיכל שטרן ( להלן: "האדריכלית") לביצוע שיפוץ ושינויים שונים, בבניה צמודת קרקע ברח' צמחי היהודים 27 ת"א.

לשם קבלת היתר הבניה, שכרה האדריכלית את שרותיו של המשיב, מהנדס אזרחי במקצועו, כאחראי על תכנון שלד הבניה ( להלן: "השלד").

ככל הנראה, במהלך חודש אוגוסט 2001 בוצעה הבניה בפועל, בסטיה מהיתר הבניה שניתן.

לפיכך, הוגש ביום 28.11.2001, לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב כתב אישום, כנגד המשיב, האדריכלית והמערער, בגין סטיה מהיתר הבניה.

המשיב טען בפני בית משפט קמא, כי פנה טלפונית למערער, על מנת שזה יפעל למחיקת המשיב מכתב האישום.

המשיב טען עוד, כי משנוכח לדעת כי המערער מזניח את חובתו להופיע לדיונים השונים, ומשלא נמחק המשיב מכתב האישום, פנה לקבלת יצוג משפטי.

לפיכך, ביקש המשיב וקיבל, ביום 22.10.2002, הצעת מחיר מעורכת דין, לשם לימוד עניינו ויצוגו בהליכי מו"מ, ע"ס 2,000 דולר בתוספת מע"מ והוצאות.

ביום 29.12.2002 שילם המשיב לעורכי דינו סכום של 9,623 ש"ח, על חשבון עלות ייצוגו בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב.

ביום 22.8.2003 שילם המשיב לעורכי דינו, את יתרת עלות יצוגו, בסכום של 4,020 ש"ח נוספים.

בין לבין, ביום 1.12.2002, שלח המערער מכתב למחלקה המשפטית בעירית תל אביב, בו עתר למחוק את המשיב ואת האדריכלית מכתב האישום, שכן לטענתו, הם " לא ידעו על הסטיות הקלות מן ההיתר ולמדו עליה רק בעקבות ביקורת העירייה" ( מכתבו של המערער מיום 1.12.2002, צורף לתגובת המשיב לבר"ע). במכתבו זה, ביקש המערער גם את מחיקת כתב האישום כנגד שני בניו, שלא היו מעורבים בענין, וכתב האישום כנגדם הוגש רק בשל היותם רשומים כבעלי הנכס.

אין חולק כי ביום 27.1.2003 נמחקו המשיב ושני בניו של המערער מכתב האישום, לבקשת המאשימה. כן אין חולק כי עורכי הדין יצגו באותו דיון הן את המשיב והן את האדריכלית.

האדריכלית הורשעה בסופו של הליך, על יסוד הסדר טיעון, לפיו, הודתה בעובדות כתב האישום ונגזר עליה תשלום קנס כספי.

על יסוד עובדות אלו, הגיש המשיב תביעה כנגד המערער, לתשלום הוצאותיו ביצוג משפטי, כמו גם, לפיצוי בגין אובדן הכנסה במועדים בהם נאלץ לעסוק בטיפול בייצוגו.

המערער טען, מצידו, בפני בית משפט קמא, כי פנה לעירית ת"א, וכי רק בשל מכתבו מיום 1.12.2002 נמחק כתב האישום כנגד המשיב.

כן טען המערער כי יש לדחות את תביעת המשיב על הסף בהעדר עילה, שכן כתב האישום הוגש על ידי מדינת ישראל ולא על ידו, ולפיכך, לא היה בידו למחוק כתב האישום כנגד המשיב.

עוד טען המשיב לחוסר יריבות בינו ובין המערער, שכן, כאמור, נשכרו שירותיו של המשיב על ידי האדריכלית.