פסק-דין בתיק ברע 2461/05

1.         בפניי בקשת רשות ערעור שהגיש התובע על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב, אשר ניתן על ידי כב' השופט אריה שערבי ביום 24/7/05, בגין פגיעה בפרטיותו של התובע הנובעת מאי החזרת מסמכים אישיים אשר הוגשו על ידו לנתבע, לצורך הגשת בקשה לקבלת הלוואה.

2.         על פי האמור בכתב התביעה, התובע הגיש לנתבע על פי דרישתו, לצורך הגשת בקשה לקבלת הלוואה, מסמכים אישיים רבים לרבות אישורי הכנסה, אישורי רו"ח, אישורים מבנקים אחרים ביחס למצב חשבונו ותלושי שכר של אשתו.

לטענתו, משנודע לו דבר דחיית הבקשה לקבלת הלוואה כאמור, ביקש לקבל בחזרה את המסמכים אשר הגיש, ואולם, למרות הבטחת הנתבע לעשות כן, הוא לא החזיר לו את המסמכים.

התובע טען, כי אי החזרת המסמכים מהווה הפרת אמונים והפרת סודיות בנקאית של הנתבע כלפיו, וכי מאחר שמדובר במסמכים אישיים המכילים פרטים אישיים, פרסומם או הגעתם לידיים זרות יגרום לו נזק.

עוד טען התובע , כי שחזור המסמכים הנ"ל אשר היו נחוצים לו גם לצורך הגשתם לבנקים נוספים, עלה לו כסף, זמן, טרחה וטרדה.

מנגד טען הנתבע, כי אין בידיו בקשה לצורך קבלת הלוואה מטעם התובע ואין בידיו מסמכים שהוגשו לכאורה במסגרת בקשה זו.

לטענתו, כתב התביעה אינו מגלה כל עילה ו/או בסיס להגשת התביעה שכן התובע אינו מעלה כל עובדה או ראיה לכך שהנתבע אכן הפר סודיות בנקאית כלפיו.

כמו כן, התובע לא פירט בכתב תביעתו אילו הוצאות ו/או נזקים נגרמו לו בגין אי החזרת המסמכים ואף לא צירף כל קבלה או מסמך המעיד על ההוצאות אשר נגרמו לו להוכחת תביעתו.

3.         בפסק דינו קבע בית משפט קמא, כי זכותה של המשיבה לסרב ליתן הלוואה ואין בסירוב זה כל פסול.  עוד קבע בית משפט קמא :

" ..דין תביעתו של התובע להידחות, בכפוף לכך כי נציגת הבנק תבצע בדיקה מדוקדקת תוך 30 יום מהיום אם אמנם קיים חומר השייך לתובע שנמסר על ידו, בהקשר לבקשתו למתן הלוואה. והיה אם כן, תדאג נציגת הבנק להחזרתו לידי התובע."

4.         בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי בית משפט קמא טעה עת דחה את תביעתו, שכן, הוא הכריע בעילת תביעה אשר לא נטענה על ידו בכתב התביעה, זאת כאשר קבע כי הוא הגיש את תביעתו לאור סירוב הנתבע לאשר לו קבלת הלוואה.

כמו כן, טוען המבקש, כי בית משפט קמא לא דן ולא הכריע בתביעתו בעניין פגיעה בפרטיותו על ידי הנתבע בשל איבוד מסמכיו, ובדרישתו לפיצוי בגין ההוצאות שנגרמו לו בעקבות שחזור המסמכים.

5.         על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, להבדיל מפסק דין של ערכאה ראשונה, אין ערעור בזכות אלא ניתן לערער עליו ברשות בלבד אם וכאשר סבור בית המשפט כי נפלה טעות מהותית בפסק הדין של בית משפט קמא וכי יש סיכוי לערעור.

"התערבות בממצאים עובדתיים תיעשה במקרים קיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל בהכרעת הערכאה הקודמת פגם היורד לשורש העניין או כאשר הדברים אינם מבוססים על פניהם."

(ע"א 6581/98 - זאב זאבי ואח' נ' מדינת ישראל - מחלקת עבודות ציבוריות . תק-על 2005(1), 2899 ,עמ' 2903). כן ראה סעיף 64 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד 1984.

במקרה זה קביעותיו של בימ"ש קמא מבוססות על התרשמותו של בית המשפט מהעדים ועל קביעות בעניין מהימנות העדים שהעידו בפניו. בית משפט של ערעור אינו מתערב בממצאים אלו כפי שנקבע בע"א 734/76, פלוני נ' אלמונים פ"ד לב(2), 661 ,עמ' 665:

"אין בית-משפט לערעורים מוכן להתערב בקלות בממצאי עובדה של בית-משפט קמא, בעיקר מן הטעם שאין לו אותו יתרון הקיים לפני בית- המשפט של הדרגה הראשונה מהתרשמות בלתי-אמצעית מן העדויות".

6.         לאחר עיון בפסק הדין מיום 24/7/05, ולאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפניי ביום 1/12/05, אני סבורה, כי דין הערעור להידחות ואבאר:

א. מעיון בכתב התביעה בסעיפים 5-6 עולה, כי התובע אכן העלה טענות כנגד החלטת הנתבע שלא לאשר לו קבלת הלוואה, ועל כן, לא טעה בית משפט קמא עת התייחס לטענות הנ"ל בפסק הדין וקבע, כי זכותו של הנתבע לסרב למתן הלוואה. מה גם, שהתובע בעצמו מסכים עם קביעה זו בבקשת רשות הערעור אשר הוגשה על ידו.