פסק-דין בתיק ברע 2366/05

א.        בקשת רשות ערעור על החלטתה מיום 6.7.05 של כב' ראש ההוצל"פ  (כב' הרשמת ר' וקסמן), לפיה נדחתה בקשת המבקשת לתחליף המצאה לחייבים באמצעות נציגיהם בישראל.

ב.         אני מחליטה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ג.         עיקרי העובדות הרלוונטיות לענייננו הן כדלהלן:

המערערת הינה הזוכה בתיק הוצל"פ 9 - 01 - 03583 - 18, שנפתח בגין חובותיהם של המשיבים, החייבים בתיק ההוצל"פ. המשיבים הם הבעלים של חנות בשטח של 117 מטר הנמצאת ברחוב הלסינקי 22 ת"א (להלן: "הנכס"). החייבים הם בעלי הנכס מזה כ- 35 שנים.

עוד ביום 10.2.94 ניתן פסק דין כנגד החייבים, בגין אי תשלום דמי וועד בית  ושאר תשלומים חובה החלים על בעל נכס, בהתייחס לאחזקתו של הנכס נשוא ההליכים וניהולו.

המשיבים מתגוררים בחו"ל מזה שנים רבות, לטענת המערערת, אין לה או לנציגיה " ולו מושג קלוש " היכן נמצאים המשיבים (סעיף 4 לבקשת רשות הערעור - ההדגשה במקור - י.ש.) הנכס מנוהל בארץ על ידי מנהלי עסקים, מורשים ועורכי דין  מטעמם של החייבים. עוד לציין כי הנכס מושכר לצדדי ג'.

במסגרת הליכי ההוצל"פ, מבקשת המערערת לממש  את הנכס, ולשם כך עתרה בפני ראש ההוצל"פ לתחליף המצאה למשיבים באמצעות המצאה לכתובתה של בתם, גב' קמי רביע - רביב, מנהלת העסקים  מטעמם; עורך הדין מטעמם; וכן רואה החשבון המבצע, בפועל, את הליכי השכרת הנכס וגביית התשלומים מצדדי ג'.

כב' ראש ההוצל"פ דחתה את בקשתה של המערערת וקבעה כי:

 "יש לעתור לתחליף המצאה מחוץ לתחום בהיות החייבים בחו"ל"

ביום 27.11.05 נשמע הערעור בפני, במעמד צד אחד, והחלטתי כי על המערערת לתמוך את בקשתה בתצהיר התומך בטענותיה, באשר לבאי כח המשיבים ונציגיהם. לא ראיתי לנכון להורות על צירופם של מי שנטענו להיות באי כח המשיבים ונציגיהם, כצד להליכים. ההליכים מתקיימים, כזכור, כנגד המשיבים.

ביום 30.11.05 התקבל תצהירו של עו"ד מוטי בן חיל, ממנו עולה כי עסקיהם של המשיבים מנוהלים הן על ידי בתם, הגב' קמי רביע, באמצעות עו"ד אבישי אוסטרייכר, אשר הציג עצמו כמיצגם של המשיבים,  וביקש להיפגש עם עו"ד בן חיל,  לשם הסדרת חובם של המשיבים.

כן מטפל בענייניהם של המשיבים, רו"ח ישראל זלאיט, אשר מייצג את המשיבים ומטפל מטעמם בהשכרת הנכס וגביית הכספים, אשר מועברים לגב' קמי רביע.

ד.         לטענתה המערערת, שגתה ראש ההוצל"פ בקביעתה, כי  על המערערת לעתור לתחליף המצאה מחוץ לתחום, באשר המערערת ונציגיה, אינם יודעים היכן מתגוררים המשיבים. לא זו בלבד שאין המערערת יודעת באיזה מדינה מתגוררים המשיבים, אין היא יודעת אפילו,  באיזו יבשת, ומשכך אין כל אפשרות מעשית לביצוע תחליף המצאה.

עוד טוענת המערערת כי שגתה ראש ההוצל"פ משלא אפשרה למערערת לבצע תחליף המצאה על ידי המצאת אזהרה למטפלים ברכושם של המשיבים, מטעמם, בארץ, בתם של המשיבים,  בא כוחה ורואה החשבון המטפל בהשכרת הנכס.

ה.        דין הערעור להתקבל.

            סעיף 7 (ב) לחוק ההוצל"פ קובע כי :

"המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן - תקנות סדר הדין ); לענין זה הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לראש ההוצל"פ"

כידוע, ניתן לבצע המצאה לבעל דין, על דרך ההמצאה לעורך הדין מטעמו, בהתאם לתקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

אכן, קיימת מחלוקת בפסיקה, באשר להיקף הייצוג הנדרש על ידי עורך הדין המייצג, על מנת שהמצאה לו תהווה המצאה כדין. בענייננו נראה כי עו"ד אוסטרייכר, מייצג את המשיבים לענין חובם בתיק ההוצל"פ, ומנהל מו"מ מטעמם, להסדר החוב והסרת עיקול שהוטל.

כידוע, על פי ההלכה שנקבעה ב ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פד"י לח (4)  309  די בכך שעורך הדין פועל כבא כוחו של הנמען בענייניו הכללים, כדי להכשיר את ביצוע ההמצאה מכח תקנה 477 לתקנות הסד"א.

ו.         בנוסף, קובעת תקנה 482 לתקסד"א כי: