פסק-דין בתיק ברע 221/06

1.         בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום קריות (כבוד השופטת ס.נ. בית-נר) מיום 9.1.06 בת.א. 4250/03.

2.         המשיבה מס' 1 הגישה נגד המבקשת והמשיבה מס' 2 תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, עקב נפילה לבור בבית קברות.

3.         לאחר סיום פרשת ראיות המשיבה מס' 1 העיד, מטעם המבקשת, מר גל שגב, חוקר פרטי, שהגיש צילום של בית הקברות וכן קלטת ותמליל החקירה של מר יהודה דרעי, שהיה עד ראיה לתאונה והעיד מטעם המשיבה מס' 1. במסגרת חקירתו הנגדית נשאל החוקר אילו עדים נוספים חקר, מה היו נסיבות החקירה, היכן נחקרו האנשים והיכן דוחו"ת החקירה. בעקבות תשובות החוקר כי אין לו מסמכים העיר בימ"ש קמא כי:

"הערת ביהמ"ש:

ביהמ"ש מבהיר לעד כי אחת שהגיע לעדות עליו להגיע עם כל תיק החקירה שכן אחת שהוא נחקר זכותו של הצד שכנגד לשאול אותו גם על חקירות נוספות שביצע באותה פרשה וכן זכאית התובעת לבקש הקלטות של אותם עדויות להחליט אם הן טובות לה או לא".

בעקבות ההערה טען ב"כ המבקשת כי מדובר במסמכים שהוכנו לקראת משפט וחל עליהם חסיון ואין חובה על המבקשת לחשוף את כל חומר החקירה, אלא רק מה שהחליטה להגיש לבית המשפט.

בימ"ש קמא דחה את ההתנגדות (ללא תגובת ב"כ המשיבה מס' 1) וקבע כי:

"היריעה היתה ברורה לצדדים וכתבי הטענות הם היריעה. אחת שהנתבעת בחרה להעיד מטעמה חוקר ואחת שהחוקר מאשר בעדותו כי ביצע חקירות נוספות באותו ענין, זכאית התובעת כי ימסרו לה הפרטים המדוייקים הן לגבי זהות הנחקרים, נסיבות החקירה וכן אם יש קלטות זכאית התובעת לעיין בהם. אציין כי היום אסיים לשמוע את כל ראיות התביעה כך שאין כל חשש לפגיעה בראיות הנתבעים על ידי החלטתי זו. העד יתייצב לדיון נוסף שיקבע ויביא עימו את כל תיק החקירה והקלטות. כאשר אשמע את עדותו ואם תהיה טענת חסיון ספציפית אשקול אותה לגופו של ענין".

4.         החלטה זו הינה נשוא הבקשה שבפני , כאשר המבקשת חוזרת וטוענת לחסיון מוחלט של כל חומר החקירה, למעט זה שהחליטה להגישו. בבקשתה סקרה המבקשת פסיקה נרחבת בענין החסיון , כאשר לטענתה בכל הקשור לחומר חקירה יש לאפשר לנתבעת להכין כדבעי הגנתה, מבלי חשש לחשיפת מקורותיה וחומר החקירה שאספה.

5.         המשיבה מס' 1 הגישה תגובה "רפה" לבקשה וטענה כי ממצאיו של חוקר חסויים עד לשלב בו הוא עולה על דוכן העדים, שאז אין לו יותר חסינות, אחרת ימצא במצב עדיף על פני כל עד אחר שלא יכול לברור ולהחליט על אילו שאלות להשיב. עוד טענה כי לאחר סיום פרשת ראיות התביעה לא יכולה להיות לתשובות החוקר השפעה כי אם רק לסייע בגילוי האמת.

6.         החלטתי ליתן למבקשת רשות ערעור ולדון בערעור על פי הרשות שניתנה.

ראשית - איני סבורה כי היה מקום לחייב את העד להמציא מסמכים ו/או את תיק החקירה והקלטות מבלי שהדבר נתבקש על ידי המשיבה מס' 1- התובעת ואין זה מתפקידו של בית המשפט ליזום הבאת ראיות שלא נתבקשו.

7.         לגופו - אין ספק כי ממצאי חקירה, לרבות תיק חקירה וקלטות הינם מסמכים חסויים, שאין חובה על צד לגלותם לצד השני (למעט במקרה בו חשף החוקר חלק מחומר חקירה ספציפי המתייחס לנחקר מסויים - שאז עליו לגלות תמונה מלאה של כל המידע אודותיו).  כשם שתובע רשאי לבחור את עדיו והוא אינו חייב להזמין לעדות כל אדם שיש לו נגיעה לסכסוך בין הצדדים (להבדיל מגילוי מסמכים שבידיו, בכפוף לכללי החסיון), אפילו הוא יודע כי עדותו עשויה להיות רלבנטית לחקר האמת, כך גם הנתבעת אינה מחוייבת לפרוש בפני הצד שכנגד את כל ראיותיה, שנאספו במהלך הכנה למשפט. כמובן שהשלכות אי  זימון עד על ידי צד ו/או אי הגשת חומר ילקחו בחשבון על ידי בית המשפט בבואו להכריע בדין.

8.         בנסיבות, אין לי אלא לחזור ולהביא את דבריו של כבוד השופט זוסמן בע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד כט(1) 169:

"כדי לא להגביל אדם באכיפת זכותו או בהגנתו, מכיר הדין בחסיון מוחלט של מסמכים שהוכנו לצורך המשפט, כשהליכים משפטיים היו תלויים ועומדים או אפילו רק צפויים. שאם לא תאמר כן, ותחשוף הכנתו של משפט לעינו הפקוחה של בעל-דין יריב, תקופח זכותו של בעל-דין לתבוע או להתגונן כראוי. כללו של דבר: חסיון של מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל-דין שכנגד לגילוי תכנו של המסמך ולעיין בו".

והם יפים גם לענייננו (וראה גם בר"ע 9768/04 עילית חברה לביטוח בע"מ נ. גורודצקי (לא פורסם)).  

9.         למותר לציין כי לעדותו של העד יכולה להיות השלכה גם לאחר גמר הבאת ראיות התביעה (ולו על דרך תיקון כתב התביעה).

10.        אשר על כן אני מקבלת את הערעור ומבטלת את החלטת בית משפט קמא המחייבת את העד להביא עימו את תיק החקירה והקלטות.

11.        בנסיבות - ולאור עמדת המשיבה מס' 1 - איני עושה צו להוצאות.