פסק-דין בתיק ברע 2040/05

א.         בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כב' הרשמת שרון הינדה) מיום 15.5.05, לפיה נדחתה בקשת המבקש לביטול כל ההליכים הננקטים נגדו בלשכת ההוצל"פ וסגירת תיק ההוצל"פ.

            ביום 15.1.06 נתנה רשות ערעור ובקשת רשות הערעור נדונה כערעור.

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן:

            כנגד המערער נפתח בשנת 1990 תיק הוצל"פ שמספרו 2 - 90 - 75354 - 01 , נשוא הערעור (להלן: " תיק ההוצל"פ") לביצוע פסק דין שניתן כנגד המערער בת.א. 19149/89 (להלן: " פסק הדין הראשון") .

            פסק הדין הראשון ניתן על ידי כב' השופט א' פרוינד ביום 30.9.90, בהעדר התייצבותו של המערער. תיק ההוצל"פ נפתח, כאמור, בגין פסק דין זה.

            לאחר שקיבל המערער אזהרה לביצוע פסק הדין, הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. פסק הדין הראשון בוטל, ובית המשפט קיים דיון מחודש בתביעה שהגישה המשיבה כנגד המערער, ובסופו של יום ניתן ביום 15.10.92 פסק דין  חדש בתביעת המשיבה (להלן: " פסק הדין החדש") הזהה לחלוטין בקביעותיו לאלה של פסק הדין הראשון, למעט, תוספת הוצאות משפט כנגד המערער, אשר בפסק הדין החדש נקבעו בסך של 6500 ש"ח, במקום 2000 ש"ח שנקבעו בפסק הדין הראשון.

            בין מועד מתן פסק הדין הראשון למועד מתן פסק הדין השני, עזב המערער את הארץ. המערער לא שילם את חובו למשיבה, במשך שנים רבות, אולם במהלך השנים התנהלו הליכים שונים במסגרת תיק ההוצל"פ.

לימים, הגיש המערער בקשה לראש ההוצל"פ להורות על ביטול כל ההליכים וסגירת תיק ההוצל"פ.

המערער טען בפני ראש ההוצל"פ כי פסק הדין הראשון, שלביצועו נפתח  תיק ההוצל"פ  בוטל, ומשכך, היה על המשיבה לפתוח תיק הוצל"פ חדש או לתקן את בקשת הביצוע ולהמציא לחייב אזהרה כחוק.

המערער טען בפני ראש ההוצל"פ כי משבוטל פסק הדין,  יש לבטל, מטבע הדברים, גם את הליכי ההוצל"פ הננקטים לביצועו, או לחלופין, היה על המשיבה לתקן את בקשת הביצוע.

משלא עשתה המשיבה כן, טען המערער, כי בפני ראש ההוצל"פ מתנהל עדיין הליך הוצל"פ, בגין פסק דין שאיננו קיים, לאחר שכבר בוטל, ומשכך, יש, כאמור, לבטל את כל ההליכים ולסגור את תיק ההוצל"פ.

עוד העלה המערער בפני ראש ההוצל"פ טענות בדבר כשירותה של המשיבה  אשר לטענת המערער, איננה פעילה עוד וכל פעילותה מתמצית בתשלום חובות וגבייתם.

ג.         ראש ההוצל"פ קבעה בהחלטתה מיום 15.5.05 כדלהלן:

" לאחר שעיינתי בבקשות החייב ובתגובת הזוכה אינני סבורה כי יש מקום לבטל את הליכי ההוצאה לפועל, ולסגור את תיק ההוצאה לפועל. מעיון בפסקי הדין שנתנו כנגד החייב , הראשון שבוטל והשני המבוצע היום בתיק ההוצאה לפועל, עולה כי מדובר בפסקי דין  זהים, למעט סכום כסף נוסף בגין הוצאות  שנפסק כנגד החייב.

גם אם נניח כי היה מקום לסגור את תיק ההוצאה לפועל שעה שפסק הדין שלביצועו נפתח, בוטל, אני סבורה כי נכון להיום כשפסק הדין המבוצע הוא פסק הדין השני, שהחייב אינו מתכחש לו, ולאחר שהחייב הגיש בתיק זה בקשות לרוב, אין מנוס מהמסקנה כי החייב יודע בדבר תיק ההוצאה לפועל המתנהל נגדו, והדרישה לסגור את תיק ההוצאה לפועל כיום, אין בה אלא כדי לסרבל את ההליכים ולעכב את הליכי  גביית החוב...

באשר לטענת החייב לגבי כשירותה של הזוכה... העובדה כי הזוכה אינה פעילה שאף אושרה על ידי ב"כ הזוכה, כשלעצמה איננה הופכת את הזוכה ללא כשירה, ואין בכך כדי למנוע ממנה להמשיך ולנקוט בהליכים כנגד בעלי חובה.

אי לכך ומשלא הוכח בפני בדרך כלשהי כי הזוכה איננה אישיות משפטית כשרה לדין, אין די בהטלת ספק בדבר כשירותה כדי לפטור את החייב מתשלום החוב..."

(עמודים 1-2 להחלטת ראש ההוצל"פ).

            על החלטתה זו של ראש ההוצל"פ הערעור שבפני.

ד.         לטענת המערער, שגתה ראש ההוצל"פ משקבעה כי אין לבטל את הליכי ההוצל"פ למרות שפסק הדין המקורי שבוצע בתיק ההוצל"פ, בוטל.