פסק-דין בתיק ברע 2015/06

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בתל אביב מיום 9.6.2006 (כב' הרשמת קלמפנר-נבון), אשר דחתה את בקשת המבקשים לעיכוב הליכי פינויים מדירת מגוריהם, הידועה כגוש 6713 חלקה 186.

ב.         ביום 12.2.2007 החלטתי לתת רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ג.         עיקרי העובדות הצריכות לעניין

ביום 6.6.2005 פתח המשיב בהליכי מימוש משכנתא כנגד המערערים, למימוש מסמך המוכתר בכותרת "שטר משכנתא מדרגה ראשונה נוספת", והנחזה להיות חתום על ידי המערערים ( להלן: "השטר").

ביום 30.1.2006 הגישו המערערים " בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל ו/או לחילופין בקשה בטענת "פרעתי"" ( נספח "ג" לבר"ע).

המערערים העלו טענות צורניות שונות כנגד השטר, הפוגעות לטענתם בתקפותו כשטר, הניתן לביצוע בהליכי הוצאה לפועל. בכלל זאת, טענו המערערים, כי השטר נעדר חותמת של בעל המשכנתא, ונעדר אימות חתימתם של המערערים על ידי רשם המקרקעין.

כן העלו המערערים טענות כנגד ביצועו של השטר, שכן הוא נחתם להבטחת ערבות בנקאית, שלטענת המערערים הועמדה לפרעון שלא כדין.

המערערים העלו טענה נוספת כנגד נוסחו של השטר, וטענו כי לא ידעו שבחתימתם על שטר המשכנתא, ויתרו על הוראות חוק הגנת הדייר ביחס לדירת המגורים.

ביום 9.3.2006 החליטה ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת גרינוולד-רנד) כי " בירור הטענות כפי שהועלו על ידי החייב לענין פגמים שנפלו בשורשו של שטר המשכנתא, אינו בסמכות ראש ההוצאה לפועל. ולפיכך, על המבקשים לפנות לבית המשפט המוסמך" ( סע' 1 להחלטה מיום 9.3.2006; נספח "ד" לבר"ע).

עוד נקבע כי על המערערים להגיש בקשה מסודרת בטענת "פרעתי", " ובה תובהר בקשתם אך ורק לגבי הסכומים אשר שולמו לאחר רישומה של המשכנתא" ( סע' 3 להחלטה מיום 9.3.2006; נספח "ד" לבר"ע).

ביום 8.6.2006 הגישו המערערים " בקשה דחופה לקיום דיון ו/או למתן החלטה בבקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל ו/או לחילופין בבקשה בטענת "פרעתי" ולעיכוב הליכי ההוצאה לפועל" ( נספח "ה" לבר"ע).

בבקשתם, טענו המערערים, כי לראש ההוצאה לפועל הסמכות להדרש לבחינה צורנית של שטר המשכנתא; וכי טעתה ראש ההוצל"פ, משלא דנה בבקשתם החלופית בטענת "פרעתי", בקבעה כי טענותיהם של המערערים עוסקות בתשלומים ששילמו טרם רישומה של המשכנתא. עוד טענו המערערים כי על ראש ההוצאה לפועל היה להדרש לבחינת טענתם, כנגד תוקף הויתור המצויין בסע' 19 ל" תנאים המיוחדים לשטר המשכנתא" ( נספח "ט" לבר"ע), הקובע כי:

"19. הלקוח מוותר בזה על כל ההגנות שהיה זכאי להם על פי הוראות חוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב - 1972 (להלן: "החוק"). הוא לא יהיה מוגן על פי החוק בכלל ו/או על פי הוראות סעיף 33 לחוק בפרט. כמו כן הלקוח מוותר בזה על ההגנות שהיה זכאי להם על פי הוראות סעיף 38 ו/או סעיף 39 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967 או לפי כל הוראות דין שתבואנה במקום החוק או איזה מההוראות הנ"ל או על פי הוראת דין אחרת, בנכסים הממושכנים ובכל חלק מהם".

לפיכך, טענו המערערים, כי היה על ראש ההוצאה לפועל לדון בעניינם.

ביום 9.6.2006 דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשת המערערים, וקבע כי:

"לא ברור מדוע לא פעלו החייבים כאמור בהחלטתה של כב' הרשמת גרינוולד מיום 9/3/06 ושטחו טענותיהם בפני ביהמ"ש המוסמך אלא העדיפו לשקוט על שמריהם ולהגיש בקשה חוזרת זו כעת כאשר הטענות שבה כבר נידונו בידי כב' הרשמת גרינוולד בהחלטתה דלעיל.

לענין הבקשה בטענת פרעתי לגופה, הנני מורה לחייבים להגיש בקשה מתוקנת ובה תובהר בקשתם אך ורק לגבי סכומים אשר שולמו לאחר רישומה של המשכנתא ולפיכך אני מורה להם להמציא לתיק תוך 7 ימים מהיום, תצהיר ובו יפורטו תשלומים אלו וכן ראיות בדבר ביצוע התשלומים.

רק לאחר המצאת טענת "פרעתי" מתוקנת וכנדרש ולאחר קבלת תגובת ב"כ הזוכה, אורה על זימון הצדדים לדיון בפני.

נוכח העובדה כי החייבים לא קיימו החלטת כב' הרשמת גרינוולד מיום 9/3/06 ואף לא ביצעו פניה כלשהיא לביהמ"ש המוסמך בעניינם לא מצאתי לנכון לעכב הליכי הוצל"פ" (נספח "א" לבר"ע).