פסק-דין בתיק ברע 1654/06

מבוא

בדיון שהתקיים ביום 11.1.07 ניתנה על ידי רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בפתח תקוה מיום 26/2/2006, שניתן ע"י כב' השופט גבריאל שטרסמן בת.ק. 2945/05. בפסק הדין דחה בימ"ש קמא את התביעה שהוגשה על ידי המערערים וחייב אותם לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח.

תמצית העובדות

1.         המערערים, הם התובעים, הגישו תביעה נגד המשיבה - הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת הביטוח"). לטענתם, בחודש אוגוסט 2006 נסעו יחד עם בתם לדרום אפריקה, כאשר במהלך שהותם שם, נזקקה המערערת לטיפול רפואי דחוף. הם פנו לחברת הביטוח בבקשה לקבל את החזר הוצאותיהם הרפואיות - אך החברה סירבה לפצותם בטענה כי הואיל ולא הודיעו מראש לחברת הביטוח על מועד נסיעתם לחו"ל - לא חל עליהם הכיסוי הביטוחי בגין נסיעות לחו"ל.

2.         בכתב התביעה טענו המערערים כי הם נוהגים לצאת את הארץ לעתים תכופות לביקורים משפחתיים, והחל משנת 2001 הם מבוטחים בביטוח רפואי על פי פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל של חברת הביטוח "שילוח", שניתנת חינם למחזיקי כרטיס אשראי בינלאומי של Cal. המערערים טוענים כי על פי הפוליסה הם מבוטחים באופן אוטומטי עם יציאתם לחו"ל כל עוד הם מחזיקים בכרטיס אשראי בתוקף.

המערערים טענו כי על פי הידוע להם, מרגע יציאתם את הארץ ועד לשובם, חל עליהם בהתאם לתנאי הפוליסה, ביטוח רפואי, זאת מבלי שיהיה כל צורך ליידע את חברת הביטוח בדבר מועד הנסיעה ומועד החזרה.

המערערים טענו כי לא הודע להם ולא הובא לידיעתם כנדרש שתנאי הפוליסה השתנו, כפי שטוענת המשיבה, באופן שתנאי מקדמי לתחולת הפוליסה הוא מתן הודעה מראש על מועד היציאה לחו"ל ומועד החזרה. לטענתם, השינוי לו טוענת חברת הביטוח לא פורסם כראוי, והפרסום שהציגה חברת הביטוח בדיון בבימ"ש קמא אינו ברור ואינו מובן.

3.         בכתב ההגנה טענה המשיבה כי החל מיום 1/9/04 חלה חובה על כל מחזיק כרטיס אשראי להודיע מראש למוקד חברת האשראי על נסיעתו לחו"ל על מנת שתופעל פוליסת הביטוח. אדם שלא טרח והודיע על מועד נסיעתו לחו"ל - אינו מבוטח. המשיבה טענה כי הודעה מיוחדת בדבר השינוי נשלחה לכל מחזיקי כרטיסי האשראי, ובה צוין באופן ברור ומפורש התנאי החדש לכיסוי ביטוחי בחו"ל. עוד ציינה כי גם בדפי החשבון החודשיים שנשלחים ללקוח צויין הדבר באותיות מודגשות.

פסק הדין של בימ"ש קמא

4.         בימ"ש קמא, לאחר ששמע את הצדדים, דחה את התביעה לאחר שקבע שהתובעים לא הוכיחו שיש קשר בינם לבין הנתבעת - חברת ביטוח הראל, שכן פוליסת הביטוח עליה הסתמכו היא פוליסה של חברת ביטוח שילוח, וכך קבע:

"בית המשפט עיין בכל טענות בעלי הדין והוא פוסק, שדין התביעה להידחות. בית המשפט סבור, שלא מעט טעם יש בחלק מטענות התובעים אולם בית המשפט פטור מלדון בהן, משום שהתובעים לא הראו לבית המשפט שיש להם קשר חוזי כלשהו עם הנתבעת בתחום הביטוח. צדקה הנתבעת בטענתה, כי התובעים מסתמכים על הפוליסות של חברת "שילוח", שאינה קיימת עוד. נטל ההוכחה היה על התובעים להראות, שהנתבעת חבה להם חובה כלשהי. התובעים לא עמדו במשימה זו."

מכאן שבימ"ש קמא דחה את התביעה מהטעם שסבר שאין יריבות עם המשיבה, ולא קבע כל קביעה באשר לשינוי התנאים בפוליסה, ובאשר לעצם ידיעת המערערים על השינוי האמור, ולא דן למעשה בכל טענות התובעים.

5.         מהדיון שנערך בפני בעת הדיון בבקשת רשות הערעור, עולה כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים, כפי שטען בצדק ב"כ המבקשים, כי המשיבה נכנסה בנעליה של חברת ביטוח שילוח, וכי על כן קיימת יריבות בין הצדדים, ולו היה מקרה הביטוח קורה בתקופה שלפני כניסת השינוי בפוליסה לתוקף - היתה המשיבה נושאת בהוצאותיהם של המערערים. המחלוקת בין הצדדים, אם כן, מתמקדת בשאלה האם ניתן היה לשנות את הפוליסה באמצעות הוספת תנאי לגבי ההודעה מראש, האם די בהודעה שנשלחה לטענת המשיבה למערערים בדבר השינוי, האם היא הודעה סבירה, והאם די בהודעה כזו כדי לחייב את המבוטחים ליידע את חברת הביטוח מראש לפני כל נסיעה, שאם לא כן הביטוח לא תקף.

בשאלות אלה לא דן בימ"ש קמא.

טענות הצדדים

6.         בבקשת רשות הערעור ובעיקרי הטיעון טוענים המערערים כי שגה בימ"ש קמא עת דחה את התביעה וקבע כי הם מסתמכים על פוליסת ביטוח שאינה קיימת, ועת קבע כי הם כשלו בהוכחת קיומה של חבות כלשהי של המשיבה כלפיהם. לטענתם, צמצם בימ"ש קמא את הדיון לשאלת מעמדה של חברת הראל, הנתבעת, ולא דן בשאלות מהותיות כמו באילו תנאים ניתן היה לשנות את תנאי הפוליסה והאם יצאה המשיבה ידי חובה בפרסום הודעות כלליות על התנאי החדש. עוד טוענים המערערים באשר להוצאות שפסק בימ"ש קמא לטובת המשיבה.

7.         בתגובה ובעיקרי הטיעון מטעמה חזרה המשיבה על הטענה כי התביעה כולה מתבססת על מסמכים ישנים שאינם רלוונטיים לתביעה דנן, בעוד שהאירוע נשוא התביעה מחברת הביטוח התרחש בשנת 2005. המשיבה חוזרת על טענותיה בדבר ההודעות החוזרות ונשנות אותן מסרה לכל מחזיקי כרטיסי האשראי, הודעות שיש בהן כדי ליצור חזקה כי המערערים ידעו על חובתם להודיע על נסיעתם על מנת שפוליסת הביטוח תופעל.

המשיבה טענה עוד כי הפוליסה שצירפו המבקשים היא פוליסה של חברת "שילוח" ולא של חברת הראל - הנתבעת, ומכאן שלא נכרת כל חוזה בינה ובין המערערים ואין כל עילת תביעה כלפיה.

המשיבה טוענת עוד כי חוזה הביטוח לא נכרת בינה ובין המערערים, וכל חבותה הינה כלפי חברת האשראי. לדבריה, ביום 1/9/04 נחתם הסכם חדש בין חברת הביטוח ובין חברת האשראי במסגרתו ביקשה חברת האשראי, מטעמיה שלה, לכלול בפוליסת הביטוח תנאי לפיו הפוליסה תופעל רק לאחר שהלקוח נתן הודעה מראש על נסיעתו לחו"ל. לטענתה, כיוון שהמערערים אינם צד לחוזה ההתקשרות החדש, לא נדרשה הסכמתם לשינוי זה או אחר בפוליסה, ומשבוצע השינוי, וניתנה להם הודעה על כך, מחויבים המערערים לפעול על פיו. לטענת חברת הביטוח טענות המערערים יוצרות מצב אבסורדי לפיו חרף העובדה שחברת האשראי וחברת הביטוח התקשרו בהסכם חדש, וניתנה על כך הודעה מסודרת ללקוחות, תופעל פוליסה ישנה שאינה ברת תוקף עוד.

המשיבה הוסיפה וטענה לחלופין כי אף אם תתקבל הטענה שהביטוח חל, הרי שהבעיה הרפואית בגינה אושפזה המבקשת, היא בעיה שהחלה עוד בטרם יציאתה מן הארץ, ובמקרה כזה  אין כיסוי של חברת הביטוח.

דיון

8.         בפרק 1 לפוליסה, בסעיף ההגדרות, נקבע במפורש כי "המבוטחת" היא חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (להלן: "חברת האשראי" ו/או "המבוטחת"), ואילו "המוטב" הוא: