פסק-דין בתיק ברע 1424/05

בקשת רשות ערעור כנגד החלטת בית המשפט השלום בת"א (כב' השופטת ו' סימון) מיום 8.2.05 בת.א. 66987/00 לפיה נדחתה בקשה לביטול פסק דין שניתן בתאריך 18.10.04 בהעדר הופעה.

העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:

הבנק, המשיב, הגיש לבית משפט השלום תביעה בסדר דין מקוצר נגד חברה וערביה שהמבקשת הינה אחת מהם, לתשלום יתרת חוב בסך 313,332 ש"ח.

המבקשת, אשר היתה מיוצגת אותה עת על ידי עורך דין ויקטור עטיה, הגישה בקשת רשות להתגונן שהדיון בה נקבע לתאריך 6.7.04. בשעות אחר הצהריים של ה- 5.7.04 הגיש עורך דין עטיה, באמצעות הפקסמיליה בקשה לדחית הדיון ומבלי לוודא מה היתה החלטת בית המשפט עשה דין לעצמו ולא התייצב בתאריך 6.7.04. כב' השופטת סימון נהגה כלפי המבקשת ובא כוחה לפנים משורת הדין וקבעה מועד נוסף לדיון, למרות שהתבקשה על ידי ב"כ הבנק למחוק את בקשת הרשות להתגונן, בהעדר הופעה.

ההזמנה לדיון הנדחה, שנקבע ליום 26.9.04, התקבלה במשרדו של עו"ד עטיה בתאריך 7.7.04.

בתאריך 11.7.04 נמסרה למזכירות בית המשפט הודעה על החלפת ייצוג. אלא שגם בתאריך 26.9.04 לא התייצב איש מטעם המבקשת. בשלב זה החליטה כב' השופטת למחוק את בקשת הרשות להתגונן.

בתאריך 10.10.04 הוגשה על ידי הבנק פסיקתא אשר נחתמה בתאריך 18.10.04.

בתאריך 24.10.04 הגיש עורך דין קירשנבאום, בא כוחה החדש, של המבקשת בקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן, אולם מאחר שהתיק נסגר בינתיים לא נפתח תיק בש"א והבקשה תויקה בתיק.

כאשר הסתבר למבקשת כי ניתן נגדה פסק דין, הגישה בקשה לביטולו אשר נדחתה, כאמור, על ידי בית משפט קמא.

נימוקי הבקשה :

לטענת המבקשת עורך דינה הקודם לא יידע אותה או את בא כוחה החדש על מועד הדיון וכראיה היא מצביעה על הבקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן אשר הוגשה בחודש אוקטובר 2004.

בנסיבות אלה, סבורה המבקשת, כי על בית המשפט לבטל את פסק הדין מחובת הצדק מכיוון שלא נמסרה לה הודעה על מועד הדיון.

לחילופין נטען, שגם אם יראה בית המשפט בהודעה לעורך דין עטיה הודעה כדין, יש לבטל את פסק הדין על מנת שתנתן לה האפשרות להציג את הגנתה שסיכוייה טובים.

דיון

"כאשר ניתן פסק דין בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין על פי תקנה 227 לתקנות סדר דין, הרי שיבדוק בית המשפט בעיקר שתי שאלות:

(1) האם יש למבקש סיכויי הצלחה אם יבוטל פסק הדין? תוך יישום לגבי המקרה שלנו: האם יש למבקשת לכאורה הגנה של ממש? (ראה ספרו הנ"ל של ד"ר י' זוסמן בעמ' 556).

בע"א 276/62 [2] בעמ' 354 נקבע בעניין זה:

(1) 'אין עליו בשלב זה להוכיח ממש את הגנתו, עליו רק לשכנע לכאורה כי יש לו הגנה אם יוכיח אותה...'.

(2) מהי הסיבה אשר בגללה לא היתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה אך היא בעלת משקל.

אם יתברר למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע שאחרת ייגרם עיוות דין בגללו.