פסק-דין בתיק ברע 1386/05

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בת"א מיום 30.1.2005 (כב' השופטת מ' ברק-נבו), אשר קיבל בחלקה את תביעת המשיבים להשבת כספים שקוזזו על ידי המבקשת מפקדון שהופקד בידיה, ודחה את תביעתה הנגדית של המבקשת לפיצוי בגין נזקי רטיבות, ובנוסף חייב את המבקשת בתשלום הוצאות משפט בסך כולל של 1,000 ש"ח.

ב.         עיקרי העובדות הצריכות לעניין:

המשיבים שכרו מהמבקשת דירת מגורים החל מיום 1.1.1998 ואילך.

חוזה השכירות נחתם לשנה והוארך מדי שנה בשנה, בהסכמת הצדדים.

לאחר שבמהלך חודש מאי 2004 נתגלעה מחלוקת בין הצדדים, הודיע המשיב מס' 1 ( להלן: "המשיב") ביום 4.5.2004, כי יפנה את הדירה עד ליום 15.7.2004 ואף ינסה להקדים מועד זה.

המבקשת טענה כי הודיעה למשיב שהקדמת מועד הפינוי איננה מקובלת עליה, שכן, חוזה השכירות שנחתם בין הצדדים, מחייב מתן התראה מוקדמת של חודשיים לפני מועד הפינוי.

המבקשת טענה כי המשיב מסר לידיה את מפתח הדירה ביום 12.7.2004.

המבקשת טענה כי המשיבים לא החזירו את הדירה כשהיא תקינה ונקיה, בהתאם להתחייבותם בחוזה השכירות, ולפיכך, נאלצה, לטענתה, לדאוג לביצוע התיקונים ולנקיון הדירה, על חשבונה.

מטעם זה, טענה המבקשת, קיזזה את הוצאותיה, לרבות התשלומים ששילמה לועד הבית ולחובות ארנונה שהותירו המשיבים, מתוך הפקדון שהופקד בידיה על ידי המשיבים.

המשיבים מצידם, טענו שסכומים אלו, כללו הוצאות שהוציאה המבקשת לשיפוצים שלא נבעו מבלאי סביר, ואשר התיקון בגינם, מוטל על המבקשת. כן טענו המשיבים, שתיקונים אלה, הם אשר עיכבו את מועד מסירת הדירה לרשותם.

לפיכך, טענו המשיבים, לא היה כל מקום לקיזוז הסכומים כאמור, מכספי הפקדון שהפקידו בידיה של המבקשת.

נוסף על כך, טענו המשיבים, חבה המבקשת בהשבת סכום הפקדון שהופקד בידיה, בערכו הריאלי. מטעם זה, תבעו המשיבים את תשלומם של דמי ריבית על הפקדון בשיעור הנוהג בפקדונות שקליים זהים.

המבקשת, בתביעה הנגדית שהגישה, תבעה מהמשיבים תשלום סכום של  8,937 ש"ח, בגין נזקי רטיבות שנגרמו לדירה, כתוצאה מכך המשיבים הזניחו את הטיפול בנזקי נזילה שאירעה בדירה.

המשיבים טענו בתגובה, כי הודיעו למבקשת, מבעוד מועד, אודות הנזילה, אך היא זו שהשתהתה ולא טיפלה בתיקונה. המשיבים הוסיפו וטענו כי בשל בעיה רפואית, לא נכח איש במועד שנקבע עם בעל המקצוע, ולפיכך, העבירה המבקשת את הטיפול בענין, לידיהם. המשיבים הוסיפו וטענו כי העבירו למבקשת עוד בחודש מרץ 2004 הצעת מחיר לביצוע התיקון, אך היא לא הודיעה על הסכמתה לשאת בתשלום.

לפיכך, טענו המשיבים כי יש לדחות את תביעתה שכנגד של המבקשת.

בית משפט קמא, לאחר עיון בראיות הצדדים ושמיעת טענותיהם, קבע כי מקצת הפקדון, ככל שהוא נוגע לעבודות השיפוץ ולקיזוז מחצית מדמי השכירות עבור חודש יולי 2004, קוזז כראוי.

בית משפט קמא קבע כי גובה התשלום ועד הבית וקיומו של חוב ארנונה על שם המשיבים, כמו גם תשלומם בפועל על ידי המבקשת, לא הוכחו. כן קבע בית משפט קמא כי לא הוכח בפניו, התשלום הנטען על ידי המבקשת , עבור ביקורו של שרברב בדירה. לפיכך, קבע בית משפט קמא כי הקיזוז הנטען, בגין ראשי נזק אלה, לא בוצע כדין.

בנוסף קבע בית משפט קמא כי יש לקבל את תביעת המשיבים, באשר לדרישתם לתשלומי ריבית על הפקדון שהופקד בידי המשיבה. בית משפט קמא קבע על דרך האומדנא, כי יש לחייב את המבקשת בתשלום סך של 1,500 ש"ח בגין הריבית על הפקדון.

אשר לתביעתה שכנגד של המבקשת, קבע בית משפט קמא, כי זו לא הוכחה. שכן, אף שדבר קיומה של נזילה הוכח בבית משפט קמא, כמו גם נזקי הנזילה, הרי שאחריותם של המשיבים לנזקי הנזילה, לא הוכחו בפני בית משפט קמא. מטעם זה, הורה בית משפט קמא, על דחית התביעה שכנגד.