פסק-דין בתיק א 81752/01

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף.

התובע יליד 1964, שוער כדורגל במקצועו. בזמנים הרלוונטיים לתביעה עבד כשוער במועדון הספורט מכבי הרצליה.

הנתבעת 1 הינה עירייה כמשמעותה בפקודת העיריות, אשר בכל הזמנים הרלוונטיים היתה הבעלים והמחזיקה במגרש החניה בו טוען התובע כי נפגע.

הנתבעת 2 היא המבטחת של נתבעת 1.

לטענת התובע, ביום 23.4.00' כאשר סיים אימון כדורגל במסגרת עבודתו, צעד לכיוון מגרש החניה בו היחנה את רכבו, תוך כדי ירידה מאזור המדרכה הסמוכה למגרש החניה נתקלה רגלו הימנית במהמורה שנסתרה מעיניו בשל צמחייה גבוהה שבמקום, התובע נפל ונחבל בכף רגלו הימנית.

הנתבעות טענו להעדר חבות מצדן וכן העדר נזק.

לטענת הנתבעות התובע לא הוכיח קיומו של מפגע בשטחן והתאונה אירעה כאשר התובע מעד בירידתו מהמדרכה, סיכון סביר שיכול לקרות לכל אדם ובכל זמן, ולא הוכח כי המדרכה היתה פגומה או התרשלות אחרת מצד הנתבעות.

לתובע נקבעו 0% נכות ע"י ד"ר רון ארבל, שמונה מטעם ביהמ"ש.

המומחה לא זומן לחקירה ולא נשלחו אליו שאלות הבהרה, על כן אני מקבל את חוו"ד המומחה בשלמותה.

שאלת האחריות :

מטעם התובע העידו אשתו וחברו לקבוצה מר אלכס בר-מכר.

הגב' גילרדי מסרה בתצהירה, כי כאשר שב התובע מהאימון, הבחינה שהוא צולע, ולשאלתה השיב התובע שנפגע בכף רגלו בזמן שחזר מהאימון למגרש החניה המאולתר, שאליו הופנו השחקנים באותו היום, כתוצאה ממעידה למהמורה, וזאת תוך כדי ירידה מהמדרכה.

העדה הוסיפה כי זו היתה הפעם הראשונה בה החנה התובע את רכבו במגרש.

בחקירתו התובע השיב לשאלת ביהמ"ש, כי התאונה אירעה כחודש וחצי מאז שהפנו אותו למגרש החלופי בו קרתה התאונה.

גב' גלרדי נשאלה בחקירתה לעניין פציעתו של התובע בכתף ופרישתו בעקבות כך וזו השיבה:

" ממש לא. לגבי הפציעה של הכתף, היה ברור לשנינו שהוא חוזר לשחק."

וזאת למרות שהוצגו לביהמ"ש עדויות וראיות כי התובע הצהיר כבר בשנת 99' כי הוא פורש מעסקי הכדורגל בעקבות הפציעה.

בחקירתה של הגב' גלרדי נתגלו סתירות וחוסר דיוקים בין תצהיר עדותה הראשית לבין עדותו של התובע.

בעדותו של אלכס בר-מכר התגלו סתירות לא מעטות בין תצהיר עדותו הראשית, בין עדותו בביהמ"ש ובין שיחתו עם החוקר.