פסק-דין בתיק א 71724/03

מבוא

1.          לפני תביעת התובע, זגג במקצועו, יליד 1957, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שארעה ביום 2.4.99 (להלן: " התאונה").

2.         אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, המחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק.

3.          פסה"ד ניתן לאחר ששמעתי בישיבת יום 14.2.06 את חקירותיהם הנגדיות של התובע והעד מטעמו מר ויקטור סבן (להלן: " ויקטור").

כן עיינתי במסמכים שהוגשו ע"י הצדדים, לרבות בחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש, ד"ר חנן טאובר, אורתופד, ובשאלות ותשובות ההבהרה.

כמו כן, שמעתי בישיבת יום 13.3.06 את סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין.

4.         כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם יצוין אחרת.

גובה הנזק

מהות הנכות

5.         ממקום התאונה הועבר התובע לביה"ח שיבא. בבדיקתו בחדר המיון אובחן כי התובע נחבל בפלג גופו הימני, לא איבד את הכרתו. כן אובחן שבר במרפק ימין, שפוענח ע"י רופאי חדר המיון כשבר ישן.

            התובע שוחרר מביה"ח עם הוראות להמשך מנוחה וטיפול רפואי.

6.         ביום 13.4.99 חש התובע בהחמרה במצבו שכללה כאבי ראש, סחרחורות והקאות. התובע פנה בשעות הערב המאוחרות למרכז רפואי של קופ"ח מכבי. לאחר בדיקה במרכז הרפואי הוא הופנה למיון לייעוץ נוירולוגי.

7.         לאחר בדיקה בחדר המיון של ביה"ח רבין, אושפז התובע לצורך השגחה במחלקה הנוירוכירורגית ממנה שוחרר למחרת היום, עם הוראות להמשך מנוחה וטיפול רפואי.

8.         בהמשך עבר התובע, בין היתר, טיפולי פיזיותרפיה.

9.         המומחה בדק את התובע ביום 15.6.04. בבדיקתו בפני המומחה התלונן התובע כי אינו "... יכול להרים משקול כבדים כמו 10 ק"ג. מתקשה לאחוז בפטיש ולהחזיק מקדחה ומברגה בגלל כאבים במרפק ימין. משתמש בחגורה למרפק ימין, בלעדיה סובל ".

10.       המומחה קבע לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 10%, לפי סעיף 41 (8) ל תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) - תשט"ז - 1956 (להלן: " התקנות") העוסקת במגבלות יישור וכיפוף המרפק. מחצית מהנכות יוחסה למצב שקדם לתאונה, ומחציתה האחרת לתאונה.

11.       המומחה אישר לתובע את תקופת המחלה שנקבעה לו ע"י רופאיו מיום התאונה ועד ליום 19.5.99.

כחודש ימים לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי, עתר התובע לבדיקה חוזרת אצל המומחה בטענה כי חלה החמרה במצבו, כפי שעולה לכאורה מהמסמכים הרפואיים, נושאי תאריכים 13.10.04 - 12.12.04, לרבות תוצאות בדיקת MRI. המותב הקודם שדן בתיק התיר לתובע לשלוח שאלות הבהרה למומחה והשאיר לשיקול דעתו באם יש צורך לשוב ולבדוק את התובע.

12.       המומחה, לאחר שעיין במסמכים, מצא כי יש מקום לשוב ולבדוק את התובע, והוא עשה כן ביום 8.2.05. במכתבו מיום 10.2.05 סקר המומחה את טווחי התנועה במרפקיו של התובע וציין כי "... ממצאי הבדיקה אינם שונים באופן משמעותי ממצאי הבדיקה ביום 15.6.04. יחד עם זאת, אינני יכול להתעלם ממסמך א' ומדברי התובע, כי מידי פעם המרפק "ננעל", ולוקח זמן עד שהוא משחרר אותו. לנוכח האמור לעיל, ובהתחשב במסמך ב', אני סבור כי נכותו התפקודית גדולה באופן משמעותי מנכותו הרפואית שנותרה ללא שינוי, אך כידוע לך, שיעור הנכות התפקודית יקבע ע"י בית המשפט ולא על ידי ".