פסק-דין בתיק א 709708/08

מונחת בפני תביעה אשר הוגשה בהליך של "סדר דין מהיר" לתשלום סך של 271 ש"ח.

איי. אי. ג'י ישראל בטוח בע"מ, (להלן: "התובעת") הינה חברת ביטוח אשר בזמנים הרלוונטיים הפיקה פוליסת ביטוח מספר 70017064707 לביטוח חיים  אשר הייתה בתוקף בין התאריכים 01/03/07 ועד ליום 31/12/21.

התובעת טוענת כי מר קרושיניבסקי יהושוע משה (להלן: "הנתבע"), התקשר עימה בחוזה ביטוח של פוליסת ביטוח חיים לצורכי הלוואת משכנתא וטרם שילם את דמי הביטוח בעבור הפוליסה וחובו עומד נכון ליום 23/04/08 על סך של 271 ש"ח.

התובעת עמדה בהסכם בכך שהנפיקה לנתבע פוליסת ביטוח אולם הנתבע לא שילם את דמי הפרמיה כפי שנדרש. 

בכתב ההגנה הודה הנתבע כי אכן רכש בחודש 02/07 ביטוחי חיים לו ולרעייתו. הוא אף הודה כי הוראת הקבע אשר ניתנה מחשבונה של רעייתו בבנק הדואר לא כובדה, ניתנה הוראת קבע נוספת שלא כובדה, ולאחר מכן ביקש הנתבע כי התובעת תציג את הוראת הקבע פעם שלישית ואז היא תכובד.

הנתבע מלין על העובדה כי על אף שחוב הקרן נאמד על סך של 181.46 ש"ח דורשת התובעת סכום אסטרונומי של אלפי ש"ח אשר התנפח בצורה מלאכותית בעקבות הוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד, על אף שניתן היה לפטור את הבעיה, עם הגשת  הוראות הקבע בשלישית.

בתאריך ה- 11.03.2008 התקיים דיון, לאחריו, נוכח בית המשפט לראות כי אין כל התגוננות עניינית לתביעה זו ובטענותיו של הנתבע אין כל ממש. משכך, לא מצאתי טעם בהמשך ההליך.

דיון

בדיון אשר התקיים בפני ביום 23/09/08 טען ב"כ התובעת כי אין חולק כי הוראת הקבע לא כובדה במשך חודשיים. לאחריהם נאלצה התובעת לבטל את הביטוח עקב העדר תשלום. אל הנתבע נשלחו מספר מכתבי התראה אשר לא זכו לכל התייחסות.

מנגד, טען הנתבע כי התובעת סירבה, שלא כדין,  להציג את הוראת הקבע בפעם השלישית כבקשתו. הנתבע טוען כי הוא מוכן לשלם את קרן החוב ולא את הסכום  הנפוח הנדרש בגין הוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ולאחר ששבתי וקראתי בעיון את כתבי הטענות, סבורני שמן הדין לסיים את ההליך באיבו כבר בשלב זה ולא לקבוע אותו להוכחות. לדידי לאור העובדה כי על אף מכתבי ההתראה אשר נשלחו לנתבע לא טרח במשך חודשיים ימים להסדיר את הדרוש בחשבון הבנק ולאור העובדה כי אין חולק כי התובעת עמדה בהתחייבותה והפיקה פוליסת ביטוח וזאת בהתאם לבקשתו נראה כי אין לנתבע להלין אלא על עצמו.

את סמכותי לסיום ההליך כבר בשלב מקדמי זה שואב אני מכוח הוראת תקנה 214יא (ז) לתקנות סדר הדין האזרחי  המפנה לתקנה 143 (וראה לעניין זה את הספר, ראה "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" בהוצאת נבו הוצאות לאור בע"מ, עמ'  44)

תקנה 143 דנה בסמכויותיו של שופט בקדם משפט בסדר דין רגיל. הוראת תקנת 143(9)  קובעת  שבקדם משפט מוסמך שופט  ליתן פסק דין, לרבות פסק דין חלקי בתובענה, במידה שנתברר כי אין לנתבע הגנה בפני תביעה. משהסמיך המחוקק את בית המשפט ליתן פסק דין מלא או חלקי בסדר דין רגיל קל וחומר כי בית המשפט רשאי ליתן פסק דין בתובענה בסדר דין מהיר אשר מוגבלת בתביעות עד לסך של 50,000 ש"ח כבר בשלב המקדמי ולא להאריך את הדיון ע"י קביעתו להוכחות, תוך גרימת הוצאות ובזבוז זמן מיותרים לצדדים.

עניין זה אף עולה בקנה אחד עם מטרות תיקון התקנות והכנסת פרק מיוחד בקשר ל"סדר דין מהיר". מתקין התקנות הושפע מהרפורמה באנגליה בעקבות דו"ח הלורד  WOOLF אשר  הגיש את המלצותיו ב:

  Draft Civil Proceedings Rules         "ACCESS TO JUSTICE"

 וכך נקבע בסעיף 14.2:

14.2 The court may give summary judgment on the whole of a claim or on a particular issue if-

(a) it considers that-

(i) the claimant has no realistic prospect of success on the claim

or issue; or