פסק-דין בתיק א 69653/04

בפני תביעה כספית בסדר דין מהיר לתשלום סך של 18,897 ש"ח.

עובדות שאינן במחלוקת

ביום 23.12.03 ניתן פס"ד בת.א. 2305/99 שבו היו הצדדים התובע וחברת וינשטיין יגאל איטום ושימור מבנים בע"מ (להלן - החברה) . לפי פסה"ד באותו תיק, היה על התובע לשלם לחברה סך של 22,171 ש"ח ובתביעה שכנגד היה על החברה לשלם לתובע סך של 36,000 ש"ח. לאחר קיזוז הסכומים היה על החברה לשלם לתובע בתיק שם סך של 13,829 ש"ח נכון ליום 26.7.99, מועד הגשת התביעה שכנגד בת.א. 2305/99.

הסכום הנ"ל לא שולם.

במסגרת התביעה שבפני, נתבעו הגורמים הבאים:

הנתבע 1 היה בזמנים הרלוונטיים בעל המניות העיקרי בחברה.

הנתבע 2 עו"ד בן אסולי היה ב"כ החברה במועד השתלשלות האירועים נשוא תיק זה.

הנתבעת 3 היא חברה לביטוח בע"מ שהייתה המבטחת של החברה בזמנים הרלוונטיים לתביעה.

טענות התובע

נגד הנתבע 1 - יש להטיל אחריות אישית על הנתבע 1 בגין החוב הכספי של החברה לפי פסק-הדין שניתן ביום 23.12.03, מאחר והנתבע 1 עשה שימוש בחברה לשם ביצוע מעשה תרמית ו/או לקפח את התובע וזאת לפי הוראות חוק החברות. הנתבע 1 ידע שהמצב הכלכלי של החברה בכי רע ולמרות זאת נטל את הכספים שהועברו על ידי הנתבעת 3 ולא העביר את כספי הפיצויים לפי פסק-הדין. בנוסף, הנתבע 1 ניהל את עסקי החברה שלא לטובת הצד השלישי באופן  שהיה בו נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולת של החברה לפרוע את חובותיה.

נגד הנתבע 2 - הנתבע 2 הפר את חובת הנאמנות המוטלת עליו על פי חוק הנאמנות. לחילופין ובנוסף, התרשל הנתבע 2 במילוי תפקידו וכתוצאה מכך ניזוק התובע שלא קיבל את הפיצוי הכספי לו הוא היה זכאי.

נגד הנתבעת 3 -  הנתבעת 3 הייתה המבטחת של החברה בזמנים הרלוונטיים לתביעה ולאור פסק-הדין מיום 23.12.03, היה עליה לפצות את התובע באופן ישיר. במעשיה, הנתבעת 3 לא מילאה את חובתה על פי דין ונהגה ברשלנות כלפי התובע.

הנתבעת 3 הגישה הודעה לצד שלישי נגד החברה וטענה כלפיה, כי במידה ותמצא אחראית בתביעה שהוגשה נגדה אזי החברה חייבת לפצותה בכך שהפרה חובות שבדין כלפיה ולא העבירה לתובע את כספי הפיצויים שהוא זכאי להם על פי פסק הדין.

ד י ו ן

לאחר מועד מתן פסק-הדין ביום 23.12.03, התנהלה חליפת מכתבים בין ב"כ התובע דאז לבין החברה והנתבע 2, כב"כ החברה.

ביום 30/12/03 שלחה ב"כ התובע דאז מכתב אל החברה בדרישה לתשלום הסכום על פי פסק-הדין שניתן נגד החברה בתביעה שהתנהלה בין השניים (נספח ב' לכתב התביעה) והודיעה כי אם הסכום לא ישולם תוך שבוע ינקטו פעולות לגביית החוב.

ביום 6.1.04 שלח הנתבע 2 בשם מרשתו, החברה, מכתב תשובה אל ב"כ התובע ובו הודיע על כך שפנה אל מגדל חברה לביטוח (הנתבעת 3 בתיק בפני) לצורך ביצוע התשלום לפי פסק-הדין ובסעיף 6 למכתב ביקש את התובע להימנע מנקיטת פעולות כלשהן לגביית החוב עד אשר תקבל מרשתו את התשלום מחברת הביטוח (נספח ג' לכתב התביעה).  אל מכתב זה צורף העתק המכתב שנשלח אל חברת הביטוח על ידי הנתבע 2, בשם מרשתו, החברה, מיום 4.1.04 (נספח ד' לכתב התביעה).

ביום 7.1.04 שלח הנתבע 2 מכתב נוסף בשם מרשתו, החברה, אל הנתבעת 3, ובו הודיע לנתבעת 3 כי הוא מבקש שהשיק בגין הסכומים המגיעים למרשתו לפי פסק-הדין שניתן נגדה ביום 23.12.03, יועברו בהמחאה לפקודתו (נספח ד' לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת 3).

ההמחאה  בסך 21,005 ש"ח לפקודת הנתבע 2, תאריך פרעון - 20.1.04,  הועברה על ידי הנתבעת 3 אל הנתבע 2 ולפי בקשתו בשם מרשתו, נעשתה לפקודת הנתבע 2 בלבד.

לפי טענת הנתבעת 3 שלא נסתרה, ההמחאה נפרעה ביום 30.1.04.

אחריות הנתבע 2