פסק-דין בתיק א 68683/03

התובעת, מנורה חברה לביטוח בע"מ הגישה את התביעה בתיק העיקרי תחילה נגד  הנתבע 1, בעקבות תאונת דרכים בה נפגע רכב המבוטח אצל התובעת, ואשר בגינה שילמה התובעת למבוטחה תמלוגי ביטוח, ובהתאם לסעיף 62 , ובהתבסס על עילת התחלוף, הגישה את התביעה כאמור כנגד הנתבע 1, בטענה כי

 " אירעה תאונת דרכים במהלכה פגע רכב הנתבע ברכב הנפגע ..."

ודוק התובעת  אף אינה טוענת כי הרכב של הנתבע 1 היה נהוג על ידו , אלא שהרכב שלו פגע ברכב הנפגע .

 מכל מקום הנתבע 1 הגיש כתב הגנה ובו טען טענות מקדמיות כשהאחת מהן היא חוסר יריבות וחוסר עילה , יען כי , לגרסתו, הרכב בו מדובר לא היה ביום האירוע ברשותו או בחזקתו, וכי לא הוא נהג ברכב .

בעקבות כתב הגנתו של המנתבע 1 , הגישה התובעת  בקשה לתיקון כתב תביעה , ומשניתן לה מבוקשה, הגישה כתב תביעה מתוקן, והפעם הוסיפה את שמו של הנתבע 2 , גאבר עמאד אחמד, כנתבע. ובכתב התביעה המתוקן טענה לגבי הנתבע החדש כי

" 3-  הנתבע 2 הנו מי ששימש בכל המועדים הרלונטיים לאירוע הנהג ברכב הפוגע בשילחותו של הנתבע 1 "

  על מנת להקים עילה כנגד הנתבע 1 ,היה על התובעת  להוכיח כי אכן הנתבע 2 שנהג ברכב , היה שלוחו של הנתבע 1 , וכי הוא אחראי למעשיו ולמחדליו של הנתבע 2 , .

לכתב התביעה המתוקן , הגיש הנתבע 1 כתב הגנה מתוקן, ובו למעשה חזרה על טענותיו בענין חוסר היריבות וחוסר עילת התביעה .

 כן הגיש הנתבע 1  בקשה לסילוק התביעה על הסף.

 ביום 10/7/05 דחיתי את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, בנימוק =

" ביסוד  המחלוקת בין הצדדים שאלות עובדתיות , כך שאין מקום לסילוק התביעה על הסף..."

בישיבת יום 8/9/05 הודיעו באי כוח בעלי הדין כדלקמן -

" הסכמנו שהראיות תתחלנה בכך שהנתבע 1 ייחקר על תצהירו בשאלת הקשר שלו אל הרכב והקשר בינו לבין הנתבע מספר 2 "

 ואכן הנתבע 1 ,נחקר , והחקירה התמקדה בשאלת הקשר בינו לבין הנתבע 2 והאם הוא היה מעבידו, או שולחו של הנתבע 2 , או שמא לא היה ביניהם כל קשר וכי הנתבע 2 נהג ברכב מכוח בעלותו עליו ובאורח עצמאי ללא קשר לנתבע 1 .

הנתבע 1 טען כי מכר את הרכב על פי זיכרון דברים עוד לפני האירוע נשוא התביעה .,קרי ביום 28/8/02  וכי מאותו יום עבר הרכב לשליטתו של הנתבע 2 .

בסיכומו מפנה בא כוח התובעת אל סתירה בדברי הנתבע 1 ומבקש להסיק ממנה כי הוא משקר בקשר לבעלותו על הרכב ביום התאונה .

 במה דברם אמורים ?

 הנתבע 1 בחקירתו הנגדית מסר כי  נעשה בינו לבין הנתבע 2 זיכרון דברים למכירת הרכב כעשרה ימים לפני התאונה . הוא גם מסר כי צירף לזיכרון הדברים גם צילום תעודת הזיהוי שלו . בא כוחה המלומד של התובעת , עט על המציאה , וטוען כי תעודת הזהות אשר צילום ממנה צורף לזיכרון הדברים למעשה הונפקה ארבעה חודשים אחרי התאונה , כך שאין לו ספק כי הנתבע 1 משקר בטענתו כי מסר צילום תעודת זהות שהוצגה ,לזיכרון הדברים שנעשה לפני הנפקתה בארבעה חודשים.

 הנתבע 1 טוען בתשובה לשאלת בית המשפט -