פסק-דין בתיק א 66430/04

מבוא

בפני תביעה חוזית ע"ס של 69,185 ש"ח של לקוחה (להלן: "התובעת") כלפי אדריכל (להלן: "הנתבע") בגין הפרת הסכם תכנון בית מגורים (להלן: "ההסכם") שנחתם ביום 16.10.01.

לב המחלוקת בין השניים היא בשאלה מי מביניהם הפר את החוזה? והאם בצדק דרש הנתבע תוספת שכר על שינויים שנעשו, אם נעשו, בתוכנית התכנון של הבית?

הצדדים מאשימים אחד את השני בהפרות יסודיות של ההסכם ובקיומו בחוסר תום לב ומציגים גרסאות שונות בנוגע למהלך העובדתי של הדברים ועל כן אתייחס באופן פרטני לכל אחת מן העובדות שבמחלוקת.

האופציות לאופן הבנייה: תוכנית מקורית ותוכנית מאוחרת

התובעת טוענת כי בראשית הדרך פנתה לנתבע וביקשה להכין תכניות להריסת המבנה הקיים ולבניית אחר במקומו וזו מבחינתה התכנית המקורית (להלן לשם הנוחיות בזיהוי: "תכנית ההריסה"). לאחר זמן מה, שינתה דעתה וביקשה מהנתבע להכין תכניות לבניית בית נוסף ליד הקיים ולא להרוס את הקיים (להלן לשם הנוחיות בזיהוי: "תכנית תוספת הבניה") וכי בהתאם לבקשתה ערך הנתבע את השינויים המתבקשים וקיבל את התשלומים שדרש בגינם.

 מנגד, טוען הנתבע, כי לא כך היו פני הדברים, וכי התובעת לא רצתה בתכנית ההריסה מטעמים רגשיים ובשל היות הבית הקיים משמש עבורה מקור הכנסה ודרשה מלכתחילה את תכנית תוספת הבניה. לאור שינויי הפרוגרמה הרבים שדרשה במסגרת בקשה זו, הוכנו ע"י הנתבע יחד עם אדריכל בשם אולג, סקיצות בגרסאות שונות שהועברו לידי התובעת בכדי שתעיר את הערותיה. סוכם כי יהיה זה בית בן 3 מפלסים. עקב השינויים הרבים ערך תיכנונו של בית זה בפועל  כשנה. רק לאחר שהושלם התכנון והוגשה תוכנית ההגשה לרשויות, שינתה התובעת את דעתה וחפצה בתכנית ההריסה הכוללת בנית בית  בקדמת המגרש הכולל קומת קרקע וקומה עליונה וללא מרתף. שינוי זה דרש תכנון מחדש של הבית כולו ובגינו נדרשה כדין תוספת תשלום סמלית של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובסה"כ 5,900 ש"ח. הנתבע טוען כי הסביר לתובעת על העבודה הנדרשת לביצוע השינוי המבוקש, על השכר בגינה וזאת הביעה הסכמה לתכנון החדש.

התובעת לא צירפה לתצהירה את תוכנית ההריסה ,המקורית לטענתה. לעומת זאת, מודה כי היה תכנון לבניית בית בן 3 קומות ליד הבית הקיים שערך כשנה וחצי-שנתיים (עמ' 6 לפרוטוקול, שו' 27-29). התובעת מודה כי בשנת 2003 היא מבקשת לבנות בית עם קומה אחת במקום הקיים (עמ' 11 לפרוטוקול, שו' 1-2) והנה בשנה זו כבר הייתה תוכנית הגשה לבניית בית בן 3 קומות לצידו של הקיים אשר התובעת חתומה עליה.

בנוסף, התובעת לא מספקת כל הסבר לשאלה מדוע לא הזכירה בכתב התביעה ובתצהירה כי התוכנית הראשונה המקורית, שהוכנה זה מכבר, הייתה לבניית בית חד קומתי במקומו של הקיים:

"ש. דבר כל כך חשוב שיש תוכנית לבית ראשון לא נזכר במילה בתביעה ולא בתצהירך איך את מסבירה זאת? ת. אין לי הסבר לכך"

(עמ' 11 לפרוטוקול, שו' 8-10).

וממשיכה:

ש. אני מציג לך את המודל, מפנה לצילום המודל נספח ד' לתצהיר הנתבע - היכן יש בית של קומה אחת?

ת. לא. זה בית של 3 קומות. יש לי תוכנית ראשונה של בית של קומה אחת.

ש. איפה היא?

ת. היא אצל עורך הדין שלי. לא צרפתי אותה לתצהירי."

 (עמ' 6 לפרוטוקול, שו' 22-26)

 נשאלת השאלה המתבקשת : אם אצל עוה"ד נמצאת תוכנית ההריסה מדוע לא צורפה זו לתצהיר התובעת? והתשובה היא  שאין תוכנית כזו שכן חזקה היא שלו היתה כזו תכנית בנמצא היתה זו מצורפת לתצהיר והתצהיר של התובעת היה ברור ומפורש בענין זה . התצהיר בכל הקשור לנושא זה מנוסח באופן מעורפל (ראו סעיף 13 לתצהירה בהקשר זה המדבר על לבטיה בענין וכן סעיף 19 לתצהירה).

זאת ועוד,מר גליקין, אדריכל שעבד עם הנתבע עד תחילת 2003 והיה שותף לעריכת התוכניות עבור התובעת מעיד על הסדר הכרונולוגי של בקשות התובעת:

"ש. אני מציג לך את נספח טז (הגרמושקה) תאשר לי כי תוכנית זו היא תוכנית להריסת הבית הקיים?...