פסק-דין בתיק א 66060/04

1.                בין הצדדים נקשרה עסקת ברטר שתנאיה סוכמו במכתב מיום 21.1.04, נספח א' לכתב התביעה.

הנתבעת התחייבה למסור לתובעת לבעלותה, במסגרת העסקה, סירה מדגם ביי-ליינר מודל 99' ששוויה עפ"י המחירון כ- 30 אלף דולר. בתוספת ביטוח, דמי עגינה, אחזקה שוטפת וניקיון במשך שנה אחת.

התובעת העוסקת בהפקת לוח מכירות של כלי שיט, רכבים וכו' המופץ בתחנות דלק, התחייבה במסגרת העסקה לספק לנתבעת שירותי פרסום בעשרים ושישה גליונות המוצעים על ידה במשך שנה.

שווי התמורה של התובעת, עפ"י נספח א', הינו בין מחיר המחירון לעמוד 2200-2500 דולר ועד למחיר הסכם - 1,154 דולר לעמוד - ובתוספת של 6 עמודי בונוס וכן קוביות פרסום באופן שהמחיר הממוצע לעמוד יורד לסך של 904 דולר.

2.         בפועל, ביצעה התובעת 10 פרסומים וטוענת כי הנתבעת ביקשה להפסיק את ההתקשרות. לסיכומי התובעת צורפו 10 תצלומים.

הנתבעת טוענת כי היו רק 9 פרסומים והפסקת ההסכם הייתה בהסכמה. עוד טוענת הנתבעת כי התברר לה שהעיתון לא מופץ בתפוצה שהצהירה התובעת ולא היה בפרסום כדי להגדיל את המכירות או פניות של לקוחות פוטנציאליים.

ב"כ הנתבעת מתרעם בסיכומיו על כך שב"כ התובעת צירף לסיכומיו מסמכים שלא צורפו לכתב התביעה ולא הוצגו קודם לכן.

3.         אין מחלוקת כי הנתבעת לא סיפקה את הסירה ומוסכם כי בתאריך 26.7.04 שלמה הנתבעת לתובעת, בגין העסקה האמורה, סך של 52,546 ש"ח.

            התובעת מחשבת עלות כל עמוד פרסום לפי 2500 דולר ואילו הנתבעת לפי 904 דולר.

            התובעת תובעת חוב קודם שלא קשור להסכם בסך של 13,135 ש"ח עפ"י 3 חשבוניות, נספח ז' לסיכומים, ואילו הנתבעת מודה בחוב בסך של 11,180 ש"ח. כמו כן, מודה הנתבעת בחוב עבור תמונות בודדות בסך של 1886 ש"ח ואילו התובעת טוענת כי החוב הינו בסך של 5850 ש"ח.

            הנתבעת מבקשת לקזז מכל סכום כי תחוייב חוב של התובעת בגין 2 פרסומים שפירסמה עבור התובעת בסך של 9800 ש"ח. התובעת לא מתייחסת לסכום קיזוז זה ולא מגלה עמדתה בנדון.

            עוד יצוין כי התובעת ויתרה על תביעתה לפיצוי בשל הפרת ההסכם ע"י הנתבעת בסך של 4950 דולר בתוספת מע"מ.

4.         ב"כ הצדדים מסרו הודעה בכתב לפיה מסכימים כי הפסיקה במחלוקת שבתיק זה תעשה על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב).

            מאחר וההסכמה הדיונית הושגה לאחר דיון מקדמי, לא הוגשו תצהירי עדות ראשית, לא ביצעו הליכים מקדמיים כגון גילוי מסמכים או שאלונים, הרי שניתן להקל עם בעלי הדין בצירוף מסמכים לסיכומים, מסמכים התומכים ומשלימים את כתבי הטענות.

            ב"כ התובעת צירף את החשבוניות בקשר לחוב הקודם, כפי שהתחייב לעשות בדיון מיום 16.3.05 והיתה לנתבעת ההזדמנות להתייחס למסמכים אלו בסיכומיה ו/או לצרף מסמכים מטעמה לתמיכה בטענותיה לגבי סכומי החוב הנטענים על ידה.

5.         באשר לעלות דף פרסום, אין לקבל כבסיס לחישוב את הסכומים שמציעים הצדדים.

            מעיון בנספח א' ברור כי הסך של 2500 דולר היה מחיר מחירון מירבי וכלל לא היווה בסיס להסכם ובמיוחד אם נכפיל את הסכום בעשרים ושישה גליונות נקבל סכום לא פרופורציוני למחיר הסירה.

            מאידך, אין גם לקבל את הסכום שמציעה הנתבעת, שכן הסכום המוצע אמור היה להיות למקרה ויבוצע ההסכם כולו, מה שלא קרה בשל הפסקתו לאחר כארבעה חודשים.

            שוכנעתי כי בוצעו 10 פרסומים ואני קובע כי המחיר לכל פרסום יהיה 1500 דולר בתוספת מע"מ.