פסק-דין בתיק א 65893/04

בפני תביעה כספית על סך 114,457 ש"ח שעניינה סכסוך בין צדדים להסכם תיווך.

פרשת התביעה:

1.         בין התובעים לבין הנתבע 2 נחתם הסכם תיווך בשנת 1999 למכירת נכסי הנתבעת 1. 

ביום ה - 12/06/2003 נחתם הסכם שכירות להשכרת הנכס, כתוצאה מפועלם הישיר של התובעים.

הנתבע 2 מסר לתובעים 2 שיקים . השקים שנמסרו הנם על שם חברה אחרת בבעלות הנתבע 2 וכחלק מאשכול החברות של הנתבעת 1. השקים היו בסך של 34,515 ש"ח כל אחד אשר הוצגו לפירעון אך חוללו.

בטרם חילול השקים הזמין הנתבע 2 שירותי תיווך נוספים מן התובעים.

עקב חילול השקים הוגשה תביעה זו.

אין מחלוקת עובדתית על פרשת התביעה. המחלוקת סבה סביב השאלות, האם העדר פירוט בהסכם התיווך כנדרש בחוק מקים לתובעים זכות לתבוע את שכרם ?!

ושאלה נוספת בשם מי חתם נתבע 2 על הסכם התיווך ואת מי מחייבת חתימתו.

חתימת הנתבע

2.         בין הצדדים מחלוקת בשאלה, האם חתימת הנתבע 2 מחייבת את נתבעת 1, את נתבע 2 עצמו או את שני הנתבעים גם יחד.

ב"כ התובעים טוען כי גרסת הנתבע איננה עקבית לעניין זה. בכתב ההגנה בוחר לפטור עצמו מחיובו האישי בחובות הנתבעת, בתצהיר עדות הראשית טוען שפנה בהוראת אביו ובחקירה הנגדית  טוען שחתם בשם אביו וכשנשאל בחקירה הנגדית מדוע לא כתב זאת בהסכם התיווך, ענה כי לא  ראה צורך.

ב"כ הנתבעים טוען כי הנתבע 2 הנו שליח של אביו ועם פטירת אביו פקעה השליחות.

עיינתי בטענות הצדדים ועיינתי במסמכי רשם החברות שצורפו לכתב התביעה וכן עיינתי בפרוטוקול הדיון.

התובע 2 מצהיר בתצהירו כי הנתבע 2 הצהיר בפניו שהנו בעלים ומנהל הנתבעת ולפיכך מוסמך לחתום בשם הנתבעת1, וחתימתו מחייבת.

הנתבע 2 מצהיר בתצהירו כי פנה בהוראת אביו למתווך.

ב"כ הנתבעים טוען כי המדובר בשליחות,  ואולם אינני מוצא כי יש ללמוד מלשון הנתבע 2 כפי שהובאה בתצהירו כי פנה בשם אביו להבדיל מעדותו בחקירה הנגדית.

3.         העולה ממסכת העובדות כפי שהובאה בצמצום על ידי הנתבע, עת החלו המגעים עם השוכרים אשר חתמו בשנת 2003 על הסכם השכירות, היה אביו של הנתבע עדיין בחיים ובכל זאת הנתבע 2 הוא זה שהיה במגעים עם המתווך, אף לאחר מות אביו כפי שעולה מתמלול השיחות (שיחה תשע) אף נתן הוראות לאימו שהנה בעלת מניות בנתבעת 1.

בכתב ההגנה טוען הנתבע כי איננו חב אישית לעניין זה  ואלה "כביכול" חובותיה של הנתבעת 1. בסיכומי הנתבעים  נתלה ב"כ הנתבעים בטענת השליחות, וכאמור טענה שהועלתה לראשונה בחקירה הנגדית של הנתבע 2 ובכך מנסה לפטור הן את הנתבע 2 והן את הנתבעת 1.