פסק-דין בתיק א 65765/04

בפניי תביעת בנק .

התביעה הוגשה כנגד שלושה נתבעים, כנגד שניים, חברת גליץ' בע"מ, ומר קופלוביץ, ניתן פס"ד בהעדר.

נותרה לדיון התובענה כנגד הנתבעת מס' 3, הגב' קופלוביץ.

התביעה הוגשה ביחס לסכום יתרת החובה במסגרת הלוואה שניתנה לחברת גליץ' בע"מ, (להלן: "החברה"), בסכום של 767,995 ש"ח.

במסגרת הבר"ל ניתנה לנתבעת מס' 3, (להלן: "הנתבעת"), רשות להתגונן ביחס ל- 50% מסכום התביעה, וביחס ליתרה ניתן פס"ד חלקי.

באי כוח הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, על פיה התצהיר שהוגש על ידי הנתבעת ואשר צורף לבר"ל ישמש כתצהיר עדותה הראשית,  וכי החקירה הנגדית שהנתבעת נחקרה תחשב כחקירתה לצורך הדיון בתיק העיקרי.

באי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב, ופסק דיני זה ניתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים.

טענות התובע:

התובע טוען , החברה קיבלה הלוואה בערבות שני בעלי מניותיה, בני הזוג קופלוביץ, ולאחר שהחברה הפסיקה את התשלומים, נותרה יתרת חוב, נכון למועד הגשת התביעה בסכום של 767,995 ש"ח.

התובע טוען, כי על פי המסמכים אין חולק, כי הנתבעת אינה ערבה מוגנת או ערבה יחידה, וכי מתוך תצהירה של הנתבעת עולה בבירור כי בזמן אמת לא סברה שהיא ערבה רק למחצית החוב.

התובע טוען, כי העד מטעמו, מר טיבי, כלל לא נחקר על תצהירו, ויש לקבל את התצהיר כמוכח.

התובע טוען, כי על פי המסמכים שצורפו לתצהירו של פקיד התובע, מר טיבי, הנתבעת ערבה לתשלום מלוא ההלוואה, וכי הציון של 50% מתייחס לערב יחיד, אלא שבאותו מסמך נאמר, כי אם עסקינן בבן זוג או בבעל עניין אין הגבלה זו המיוחדת לערב יחיד מתייחסת אליו.

כלומר, מתוך המסמך שהנתבעת מפנה אליו עולה באופן ברור, כי כאשר מדובר בערב שהינו בן זוג או בעל עניין, ההגבלה הנובעת מהוראותיו של חוק הערבות אינה מתייחסת אליו.

לפיכך, טוען התובע, הטענה של הנתבעת דינה להיכשל ויש לקבל את התביעה.

טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת, כי לביהמ"ש הוצגו שני מסמכים הקשורים לערבותה של הנתבעת להלוואה. המסמך הראשון בזמן קובע חבות מוגבלת ל- 50% משיעור ההלוואה שהתקבלה, והמסמך השני, מתייחס לערב יחיד, ואף הוא קובע כי חבות של הנתבעת מוגבלת ל- 50% בלבד.

לפיכך, הנתבעת טוענת, כי שיעור ערבותה אינו עולה על 50% בלבד.

עוד נטען, כי התובע בחר שלא להעיד את מי שהחתים את הנתבעת על כתבי הערבות, ובחר שלא לחקור את הנתבעת מעבר לחקירתה במסגרת הבר"ל.

הנתבעת טוענת, כי אי הבאת העד מחזקת את גרסת הנתבעת, כי המדובר בטענה העולה מתוך המסמך גופו וכי הטענה בניגוד למסמך הינה טענה התובע בעצמו, הטוען בניגוד למסמכים שיצאו מתחת לידו.