פסק-דין בתיק א 657/04

א.         התובע מס' 1, הוא עזבון המנוח מוראד חרזאללה ז"ל, (להלן: "המנוח"), יליד 1972, שמצא את מותו בתאונת דרכים שארעה ביום 28.11.03.

התובעת מס' 2 היא אלמנת המנוח, התובע מס' 3 הוא בנם הקטין של המנוח והתובעת מס' 2.  התובעים מס' 4 ומס' 5 הם הוריו של המנוח.           

בתאריך 5.4.06 ניתן פסק דין חלקי המאשר את הסדר הפשרה מ/1 לפיו הוסדרה תביעתם של התובעים במימון ביניים של הנתבעים מס' 2 ומס' 3 מחד גיסא, והנתבעים מס' 1, מס' 4 ומס' 5 מאידך גיסא.

בסעיף 4 (ג) של הסכם הפשרה מ/1 סוכם כי הנתבעים מס' 2 ומס' 3 מזה, והנתבעים מס' 1, מס' 4 ומס' 5 מזה, יגישו סיכומים בשאלת החבות והחלוקה הכספית, ויתייחסו בסיכומיהם לשאלה על מי מן הצדדים לשאת בחבות הסופית כלפי התובעים.

הצד שיחוייב ישיב לרעהו את תשלום הביניים בצירוף הפרשי הצמדה, אך ללא ריבית.

בסוגיה זו של חבות הנתבעים או מי מהם אדון איפוא בפסק דין זה.

במטרה להקל על ההכרעה בשאלות השנויות במחלוקת הומצאו לתיק בית המשפט קובץ מסמכים ובהם: תצלום חומר החקירה המשטרתי במלואו, לרבות כתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין כנגד הנתבע מס' 4 בת.פ. 3039/04 של בית המשפט המחוזי בחיפה, שאף הוא הומצא לתיק זה.

ב"כ הצדדים הסתמכו בסיכומיהם על קובץ המסמכים הנ"ל ללא שמיעת עדויות.

בהסכם הפשרה מ/1 נקבע שכל צד יוכל להפנות לתיק המשטרה המלא ולתיק הפלילי בתמיכה לטענותיו.

ב.         העובדות הצריכות לענין הינן בתמצית אלה:

בתאריך 28.11.03,  סמוך לשעה 05:30, נהג המנוח ברכב מסחרי מסוג סיטרואן (להלן: "הסיטרואן") בכביש מס'  2 מצפון לדרום. הכביש במקום הוא דו-מסלולי. בכל מסלול שני נתיבים, ובין שני המסלולים מעקה הפרדה מבטון.

כ- 3.5 ק"מ דרומית למחלף זכרון יעקב, סטה המנוח ימינה, הסיטרואן הסתחרר, פגע עם חזיתו במעקה בטיחות המוצב מעבר לשול הימני, והתהפך על הדופן השמאלי, כאשר הסיטרואן נמצא לרוחב הכביש, עם חזיתו לכיוון השול הימני, וחוסם את כל הנתיב הימני (להלן: "התאונה הראשונה"). (עיינו: סעיף 3 לכתב האישום המתוקן שבעובדותיו הודה הנתבע מס' 4, הודעתו של הנתבע מס' 4 מיום 29.11.03, וכן הודעתו של הנתבע מס' 2 מיום התאונה).

רכב משטרתי, נהוג בידי מפקד הימ"מ, אשר נסע בעקבות הסיטרואן, הגיע למקום מיד אחרי התאונה ועצר בשול הימני במרחק של כ-10 מ' אחרי הסיטרואן ההפוך.

באותו זמן הגיע רכב שלישי, מסוג ג'י.אמ.סי ונדורה (להלן: ה"ונדורה"), נהוג בידי הנתבע מס' 2, ועצר מאחורי רכב המשטרה במרחק של כ-2-3 מ' אחרי הרכב ההפוך. חלקו האחורי של הונדורה בלט לתוך הנתיב הימני. בשלושת הרכבים הבהבו מחווני הכיוון.

מפקד הימ"מ והנתבע מס' 2 חילצו את המנוח מן הסיטרואן והעבירו אותו לחלקו האחורי של הונדורה.

בעוד מפקד הימ"מ נשאר עם המנוח הפצוע ומשוחח עמו, ניגש הנתבע מס' 2 והציב משולש אזהרה בתוך הנתיב הימני, במרחק של כ-50 מ' מצפון לסיטרואן ההפוך.

באותה עת נהג הנתבע מס' 4 במשאית (להלן: "המשאית"), במסלול הימני בכיוון נסיעתו מצפון לדרום בכביש.

הנתבע מס' 4 , כפי שעולה מעדותו במשטרה והודאתו בעובדות כתב האישום, הבחין בנסיעתו בשני כלי רכב שאורותיהם מהבהבים ולא ידע להחליט אם הם עומדים בשוליים או בנתיב נסיעתו. הנתבע מס' 4 המשיך לנסוע, פגע במשולש האזהרה, ורק אז בלם את רכבו בבלימת חירום.

במהלך הבלימה פגעה משאיתו של הנתבע מס' 4 בסיטרואן ההפוך. הפינה הקדמית ימנית של חזית המשאית פגעה בחלק האחורי שמאלי של הונדורה.