פסק-דין בתיק א 63532/04

רקע עובדתי

1.         התובעת אוחזת בשיק ע"ס 11,128 ש"ח, ז.פ. 19/9/03, בחתימת הנתבע, לפקודתה. (להלן: "השיק"). השיק נושא כיתוב: "שיק לבטחון- לא לפרעון".

2.         התובעת עוסקת במכירה ושיווק של מוצרי צבע לרכב. הנתבע ואחיו המנוח, מיכאל ג'ירזל

(להלן: "מיכאל") ניהלו מוסך בשם "מוסך ג'ירזל". (להלן: "המוסך"). בתאריך 16/7/95 נחתם בין התובעת לבין מיכאל והנתבע, הסכם לאספקת מוצרים, צבעים וציוד. (להלן: "הסכם ההתקשרות").

במקביל לחתימת הסכם ההתקשרות, מסר הנתבע לתובעת שיק פקדון ע"ס 11,128 ש"ח, הוא השיק נשוא התביעה.

אין חולק כי השיק ניתן לבטחון. המחלוקת מתמקדת בשאלה, מהו התנאי להבטחתו ניתן השיק והאם התנאי התקיים.

המחלוקת

3.         לטענת התביעה - מלכתחילה, ניתן השיק ביום 16/7/95 להבטחת התנאים שבהסכם ההתקשרות וכי התנאים הופרו.

התובעת מוסיפה וטוענת כי בשלב מאוחר יותר, ביום 24/4/04, הוסף תנאי לפיו יהווה השיק שיק בטחון להבטחת פרעון שיקים שניתנו לתובעת בגין חובות המוסך. מאחר שהשיקים חוללו, זכאית התובעת לפעול למימוש השיק, אשר לטענתה ניתן להבטחתם.

4.         לטענת ההגנה - השיק ניתן כבטחון עבור מכונת הצבע שהשאילה התובעת לנתבע. המכונה הוחזרה, ועל כן מחובתה של התובעת להשיב לנתבע את השיק.

לטענת הנתבע, הוא לא היה מעורב בחתימת ההסכם מיום 24/4/04, אין הוא חתום עליו ועל כן לא ניתן לחייבו מכוחו.

דיון ומסקנות

מהו התנאי להבטחתו ניתן השיק מלכתחילה?

5.         בידוע הוא, כי מערכת היחסים שבין צדדים שהסכימו על התנאת מסירתו של שטר לבטחון, מטילה על עושה השטר להתמודד עם החזקה כי התנאי למימוש השטר נתקיים.

ראה: ע"א 562/88, בן אריה נ. סופר, פ"ד מ"ה (1) 647.

מכאן שהנטל על הנתבע להוכיח את העובדות אשר בבסיס טענתו, ובכלל זאת עליו להוכיח כי השיק ניתן לבטחון, מהו התנאי להבטחתו ניתן וכי התנאי לא התקיים.

6.         הנתבע עמד בנטל המוטל עליו.

ראשית, עובדת היות השיק שיק לבטחון עולה מהכיתוב הברור על פני השיק - "שיק לבטחון- לא לפרעון".  גם בגב השיק נרשם: "צ'ק בטחון מוסך גירזל לא להפקדה". למעשה, גם התובעת מסכימה כי השיק ניתן לבטחון.

באשר לתנאי - לטענת הנתבע, ניתן השיק אך ורק להבטחת החזר מכונת הצבע. התובעת, בסיכומיה לא מיקדה בבירור את טענתה באשר לתנאי. מחד, התובעת הפנתה לסעיף 3 להסכם ההתקשרות, המחייב את הנתבע ואת מיכאל לרכוש סחורה מסוימת רק ממנה. במקביל, במסגרת טיעוניה בסיכומים (סעיף 11.4) אישרה התובעת כי השיק ניתן מלכתחילה עבור מכונת הצבע .

הראיות, תומכות בגרסת הנתבע. מן הקבלה שניתנה כנגד השיק עולה בבירור כי השיק ניתן רק בקשר עם מכונת הצבע. בקבלה נרשם : "צ'ק בטחון עבור מכונת צבע. נתקבל מצחי עבור מכונת צבע שניתנה למוסך".

7.         מנהל התובעת בעדותו אישר כי הוא מכיר את הקבלה וכי הינה מסמך נכון ומקורי. (עמ' 3 שורה 14 לפרוטוקול).

אמנם מנהל התובעת המשיך וטען כי השיק לא היה רק בגין מכונת הצבע, אלא גם עבור צבעים, אולם טענה זו אינה מתיישבת עם הקבלה המהווה מסמך מקורי שנערך על ידי התובעת עצמה. אילו נועד השיק להבטיח תניות נוספות, לא היתה כל מניעה לציין זאת, כפי שצוין התנאי האחר.

8.         לאור האמור, הריני קובעת כי הנתבע הוכיח שהשיק ניתן להבטחת החזרת מכונת הצבע.

האם התקיים התנאי?