התובעת, מובילי גבי את לוי בע"מ (להלן-
התובעת) הגישה תביעה נגד רוסון סוכניות ספורט בע"מ (להלן -
נתבעת 1 או
נייקי), נגד אדידס ישראל בע"מ (להלן-
נתבעת 2 או
אדידס) ונגד מנלוביץ ניהול מטרה חקירות בע"מ (להלן-
נתבעת 3 או
מטרה) וזאת בגין אי תשלום עבור דמי אחסנה.
תמצית טענות התובעת
התובעת היא חברה פרטית העוסקת, בין היתר, במתן שירותי אחסון, אריזה והובלה של תכולת משרדים, עסקים, דירות ובתים.
נתבעת 1 היא חברה פרטית העוסקת ביבוא, יצור ושיווק של מוצרי ספורט שונים, ביניהם מוצרים של המותג נייק.
נתבעת 2 היא חברה פרטית העוסקת ביבוא, יצור ושיווק של מוצרים של המותג אדידס.
נתבעת 3 היא חברה פרטית העוסקת במתן שירותי חקירות.
למיטב ידיעת התובעת, במועדים הרלוונטיים לתביעה, פעלה מטרה על פי הרשאה מטעם נתבעות 1 ו-2, לתפיסת סחורות ומוצרים של אדידס ונייק, החשודים כגנובים ומזויפים.
ביום 7.10.99 הזמינה מטרה עבור אדידס ונייק שירותי הובלה ואחסון מהתובעת, בנוגע לסחורה שנתפסה בפנטהאוז בחולון. סחורה זו הובלה על ידי התובעת ואוחסנה במחסניה.
ביום 25.11.99 שלחה התובעת לאדידס, נייק ומטרה הזמנות אחסון מס' 1233 ו- 1234 בהן פורטו, בין היתר, גובה דמי האחסון, תנאי התשלום וכמויות הסחורה המאוחסנות. בנוסף, צירפה התובעת מכתב לוואי במסגרתו אישרה והודיעה לנתבעות, כי הסחורה שנתפסה מצויה במחסניה.
בהתאם להזמנות האחסון, התחייבו אדידס, נייק ומטרה, בין במישרין ובין בעקיפין, לשלם לתובעת דמי אחסון בסך של 348$+ מע"מ לחודש, בתחילת כל חודש ולמשך כל תקופת האחסון. שער הדולר יקבע על פי שערו היציג ביום התשלום בפועל.
פניות התובעת לנציגי הנתבעות, על מנת שאלו יפרעו את החוב המצטבר בגין דמי האחסון לא הועילו והנתבעות נמנעו מלפרוע את חובן.
ביום 14.12.00 פנה ב"כ התובעת למטרה בדרישה לתשלום החוב בגין דמי האחסון. המכתב לא נענה.
ביום 29.4.01 פנה ב"כ התובעת לנתבעת 1 בדרישת תשלום. ביום 7.5.01 השיבה הנתבעת למכתב זה וטענה, כי לא הייתה מודעת כלל לקיום הבעיה. אולם, גם לאחר קבלת המכתב לא פרעה נתבעת 1 את חובה.
בסוף מאי 2001, שיגר ב"כ התובעת מכתב נוסף לנתבעת 1, במסגרתו חזר על דרישתו לתשלום החוב. נתבעת 1 התנערה מאחריות.
הסחורה שנתפסה ביום 7.10.99 אוחסנה על ידי התובעת במשך למעלה מ- 74 חודשים וזאת מבלי שהנתבעות שילמו ולו שקל אחד על חשבון דמי האחסון ומבלי שניתנה לה הנחיה כיצד עליה לנהוג במיטלטלין המאוחסנים אצלה.
אדידס ומטרה חייבות לשלם לתובעת, יחד ולחוד, את דמי האחסון החל מיום 7.10.99 ועד ליום הגשת התביעה, סכום המסתכם בסך של 153,021 ש"ח.
נייק ומטרה חייבות אף הן לשלם לתובעת, יחד ולחוד, את דמי האחסון החל מיום 7.10.99 ועד ליום הגשת התביעה, סכום המסתכם בסך של 153,021 ש"ח.
הנתבעות חייבות לשלם את סכום התביעה על פי דיני החוזים, על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט ועל פי דיני השליחות.
התובעת מבקשת לחייב את נתבעות 1 ו-3, יחד ולחוד, בתשלום סך של 153,021 ש"ח. כמו-כן, התובעת מבקשת לחייב את נתבעות 2 ו-3, יחד ולחוד, בתשלום סך של 153,021 ש"ח.