פסק-דין בתיק א 60517/05

א. כללי וטענות הצדדים

1.         זו תביעה שראשיתה בבקשה לביצוע שיק בהוצל"פ, על סך 5,000 ש"ח, משוך על ידי התובעת, ז.פ. 12/5/05. סכום החוב כיום בהוצל"פ הינו __________ ש"ח.

2.         הנתבעת הגישה התנגדות ובדיון יום 7/12/05 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה תינתן לנתבעת רשות להגן. מכאן, הדיון בתביעה דנן.

3.         בתצהיר ההתנגדות טענה הנתבעת, כי ביום 2/5/05 הגיעו לדירתה פקידי גבייה (להלן - " המעקלים") מטעם התובעת וביקשו להוציא מטלטלין, ומשלא מצאו מטלטלין הורו לה למסור להם שיק בסך 5,000 ש"ח, כתחליף להוצאת מטלטלין. לטענתה, רשמה שיק ליום 12/5/05, וטרם מסירת השיק ביקשה להתייעץ עם גיסה, דוד סיני, בעניין. לאחר ההתייעצות, התנגדה למסור את השיק, אולם אחד מהם לקח את השיק וסירב להחזירו. בנסיבות אלה, טענה הנתבעת, כי מעולם לא מסרה את השיק לידיהם, השיק נלקח בניגוד לרצונה ולהסכמתה באופן שהקניין בו לא עבר לידי התובעת כדין. בסופו של יום הגישה הנתבעת תלונה במשטרה, וביטלה את השיק.

4.         בתצהיר שהגישה התובעת ע"י מר שמואל שלומי (להלן - " המצהיר"), ששימש גובה מס ומעקל מטעמה, נטען שהגיע לדירה על מנת להוציא מעוקלים בגין חובות ארנונה שחב בעלה של הנתבעת לתובעת. לדבריו, הציג לנתבעת את הצו והסביר לה, כי אם לא תשלם את הסכום הנקוב בצו, יוצאו המטלטלין המעוקלים. לטענתו, לאחר שהנתבעת שוחחה בטלפון, הסכימה לשלם סך של 5,000 ש"ח, רשמה את השיק ומסרה אותו מרצונה החופשי, וללא כל לחץ ו/או כפייה.

ב. דיון והכרעה

5.         העידו בפניי הנתבעת והמצהיר מטעם התובעת, וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בע"פ ביום הדיון. ב"כ הנתבעת העלה בסיכומיו גם טענה לבטלות ההליך וסקר אי תקינות ההליך. ב"כ התובעת טען שמדובר בהרחבת חזית.

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, הדיון, וסיכומי הפרקליטים, אני מחליט לדחות את התביעה ומן הטעם שהוכחה באופן מספק טענה לפגם במסירת השיק כאמור בסעיף 20 (ג) סייפא לפקודת השטרות.

6.         כאמור, ביום 2/5/05 הגיעו  שני מעקלים לבית הנתבעת וביקשו להוציא מטלטלין. עובדה זו לא שנויה במחלוקת. המחלוקת העובדתית העיקרית כאן נסובה ביחס לנסיבות מסירת השיק לידי המעקלים.

            מחקירת הנתבעת עולה, כי הנתבעת לא הסכימה למסור את השיק לידי המעקלים, חרף חתימתה עליו: " הוא מילא את השיק, וראיתי שמילא את הפרטים וחתמתי. לא נתתי לו את השיק, אלא הנחתי אותו על השולחן, ואמרתי רק רגע" (עמ' 2 ש' 10-11 לפרוטוקול 17/9/06); גם בהמשך העידה: " הוא מילא את השיק, ואני חתמתי... הנחתי את השיק על השולחן כי רציתי להתקשר לגיסי. אמרתי לו שגיסי בדרך, זה לא עניין אותו והוא לקח את השיק והלך" (עמ' 3 ש' 7-9).

            לעניין זה התייחס השופט זוסמן בספרו: " היסוד הפיסי של המסירה הוא "העברת החזקה מאדם לאדם, בין החזקה למעשה ובין החזקה להלכה"... כל עוד לא נמסר המסמך כאמור בסעיף 20 לפקודה, אין אדם חב על פיו אפילו חתם, ולא קמה לאדם אחר זכות בשטר" (דיני שטרות, סע' 75).

הגשת התלונה במשטרה על נטילת השיק שלא ברשות ובניגוד להסכמת הנתבעת, ופניית הנתבעת לעירייה על מנת שזו תחזיר את השיק, מחזקת גרסת הנתבעת בתכוף לאחר האירוע מצביעים ומלמדים, כי יכול והשיק הוצא ו/או נלקח מחזקת הנתבעת וחרף חתימתה ללא הסכמתה ובניגוד לרצונה. יצויין גם  כי העובדה שבשעת הביקור, נכח במקום מעקל נוסף מטעם התובעת, ושהתובעת לא הביאה תצהיר עדות מטעמו על מנת לתמוך בגרסת המצהיר, עומדת לחובת התובעת. אמנם, נטל הוכחת היפוכו של דבר (דהיינו_______________)וכאמור בסעיף 20(ג) לפקודה מוטל על הטוען-הנתבעת כאן,________ שלא נסתרו, מול עדות התובעת_____, המעקל הנוסף פעל בשליחות התובעת ואך טבעי שבנסיבות הענין כאן היה מובא לעדות על ידה.

            לפיכך, מן האמור לעיל, ומשלא נסתרה גרסת הנתבעת, אין מנוס לקבוע, כי בנסיבות העניין, לא הושלמה מסירת השיק כנגד אי הוצאת המטלטלין, ולפיכך האוחז מכוח אחיזה כשורה אינו גובר על פגם קנייני זה.

ג. סוף דבר

8.         נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

            תיק הוצל"פ מס' 0168850057 ייסגר. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות הדיון בעניין, בסך 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

            המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ז' בסיון, תשס"ז (24 במאי 2007),  בהעדר הצדדים.