פסק-דין בתיק א 59906/03

בפני תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם למכונית המבוטחת ע"י התובעת בתאונה עם אופנוע עליו רכב הנתבע 1 (להלן: " הנתבע") בעת עבודתו כשליח פיצה אצל חב' סלה ניסים שווק בע"מ. האופנוע שיך לנתבע 2 שהוא מנהל הסניף בו עובד הנתבע.

לטענת התובעת נסע הנהג במכוניתה, בועז סלע, כשלפתע הגיח מצד ימין הנתבע, שהתעלם מתמרור עצור, ופגע במכוניתה מבוטחת. הפגיעה במכונית המבוטחת היתה בחלקה הקדמי ועפ"י הודעת עד התביעה לתובעת, יצא האופנוע מהצומת מבלי שעצר בעצור, " ואני פגעתי בו".

למכונית נגרמו שני מוקדי נזק: האחד בחזית בו נפגע בין היתר הפגוש ומכסה המנוע, ואחורי בו נפגעו בין היתר פנס אחורי שמאלי. באשר למוקד האחורי העיד הנהג במכונית המבוטחת כי פגיעה קלה זו נגרמה ממשאית שפגעה בו באותו אירוע, והסתלקה. ב"כ התובעת הצהיר כי הוא מוותר על התביעה בגין מוקד הנזק האחורי, כולל ירידת הערך בגין מוקד זה, ומעמיד את התביעה על סך של 7,163 ש"ח.

לטענת הנתבעים, הגיע הנתבע לצומת, האט את נסיעתו והחל בנסיעה לצורך פנייה שמאלה. לפתע פגע בו התובע מאחור לאחר שהוא השלים את הפנייה והיה מצוי בנסיעה ישרה בנתיב ההשתלבות המיועד לפונים שמאלה.

בגין התאונה הוגשה תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לאופנוע נגד הנהג במכונית המבוטחת,

מטעם התובעת העיד עד נייטרלי, מיכאל קלי שהיה עד לתאונה כי נסע ביציאה מהיישוב לפיד, וכשהגיע לצומת ראה את רוכב האופנוע לפניו יוצא מהצומת בלי לעצור, פונה שמאלה בנסיעה רציפה, די מהירה, ומכונית שהגיעה מצד ימין פגעה בו מאחור. מהירות נסיעתו של נהג המכונית נראתה למר קלי סבירה, אם כי קשה להערכה. עפ"י עדותו לחץ נהג המכונית על הבלמים אך הדבר לא הספיק על מנת למנוע את התאונה.

נהג המכונית העיד כי האופנוע יצא שמאלה וכי במועד התאונה לא היה נתיב השתלבות למי שפנה שמאלה כפי שעשה הנתבע, אם כי כיום יתכן ויש, אלא שהוא לא גר שם עוד ולכן אינו יודע זאת. כדי לא לפגוע בו סטה מעט ימינה אך לא עלה בידו למנוע את התאונה שארעה כ- 2 מ' אחרי הצומת. עפ"י עדותו הוא פגע באופנוע עם החלק הקדמי-שמאלי של מכוניתו, אולם מחווה"ד לא ניתן ללמוד על כך שהפגיעה היתה בחלקו השמאלי של הפגוש דווקא, ואילו צילומי הנזק שהגישה התובעת היו בלתי קריאים וגם מהם לא ניתן ללמוד על כך, אלא רק שהפגיעה היתה בחלקה הקדמי של המכונית - בפגוש ובמכסה המנוע.

הנתבע העיד כי התאונה אירעה ביום שישי בסביבות השעה 16:00, שעה שהכביש היה ריק לחלוטין. הכביש האמור נמצא כל העת בשיפוצים וסימון הנתיבים משתנה תדיר. עפ"י עדותו מותרת במקום מהירות 60 קמ"ש. כשהוא הגיע לצומת האט ואותת. ממילא עפ"י עדותו בקטנוע של 50 סמ"ק אינו יכול לפתח מהירות, ובמקרה זה האט בשל התמרור, ופנה, כך שלא יכול היה לנסוע מהר. בצומת הסתכל ימינה , שדה הראייה פתוח לפחות 60 מ' ושום מכונית לא נראתה בשטח. לכן פנה שמאלה, הסתכל במראה אותת, הפנה את הראש ימינה וכשלא ראה כלום עבר לנתיב הימני. מחד העיד כי הוא חייב לעצור במקום, ומאידך הודה שלא עצר עצירה מלאה.

מחומר הראיות שבפני עולה כי מירב האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע אשר פנה שמאלה מתמרור האט ולא נתן זכות קדימה לנהגים הנוסעים בכביש החוצה, אליו ניכנס תוך כדי פנייה שמאלה. אני מקבלת את עדותו של העד הניטרלי לפיה לא עצר הנתבע בצומת, והמשיך בנסיעה רציפה ודי מהירה. לא הוכח אם היה או לא היה נתיב השתלבות למי שפנו שמאלה לכביש בו נסע נהג המכונית, אולם עובדה זו רלוונטית פחות משהעיד הנתבע שהתאונה אירעה שעה שהוא עבר מנתיב ההשתלבות השמאלי, לנתיב הימני, לטענתו לאחר שראה שהכביש פנוי. הצילומים של המקום הינם מדצמבר 2003 בעוד התאונה אירעה ביום 4/4/03, ועפ"י העדויות שבפני נעשו במקום שינויים תכופים בנתיבי הנסיעה עקב עבודות בכביש, כך שאין בהם כדי להוכיח מה היה המצב בעת התאונה.

עם זאת פגע נהג המכונית עם חזית המכונית בחלקו האחורי של האופנוע, ולפיכך הוא נושא ברשלנות תורמת בשיעור של 40%.

בתביעה העקרית ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד לתובעת סך של 4,298 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (12/10/03) ועד למועד התשלום בפועל, והוצאות עת/1 בסך 400 ש"ח.

בתביעה שכנגד, הוכח נזק לאופנוע, עפ"י חו"ד בסך 2,515 ש"ח וכן שכ"ט שמאי 430 ש"ח. אינני מקבלת את התביעה בגין אובדן השימוש וטרדה שלא הוכחו. סה"כ הנזק המוכח של התובעים שכנגד בסך 2,945 ש"ח מיום 8/4/03.

הנתבעים שכנגד, יחד ולחוד, ישלמו לתובעים שכנגד סך של 1,178 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 8/4/03 ועד למועד התשלום בפועל.

בנסיבות לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות (למעט הוצאות העד הנייטרלי כאמור לעיל).

ניתן היום כח בטבת תשס"ה,  09 בינואר 2005 בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

מותר לפרסום מיום 09/01/2005.