פסק-דין בתיק א 584/05

הרקע

1.         שניים טוענים לבעלות בחלקה פלונית בכפר קמה (מספר ארעי 16, גוש 15752), ביחס אליה מתקיימים הליכי הסדר זכויות במקרקעין. הם הגישו תביעות סותרות לפקיד ההסדר, ועל כן הועבר הסכסוך להכרעת בית המשפט.

 2.        החלקה המדוברת היתה לפלוני, סאלח חאחו ז"ל (להלן - סאלח). לסאלח היו שני בנים ובת (אם היו לו ילדים נוספים - הם לא נזכרו בהליכים שנתקיימו בפנינו):

א. הבן האחד - צאדק חאחו (להלן - צאדק); צאדק זה הגיש תזכיר תביעה לפקיד ההסדר בשם עזבון אביו, סאלח.

ב. הבן האחר - עבדאלכרים חאחו ז"ל (להלן - עבדאלכרים), ולו בן, מהמט חאחו שמו (להלן - מהמט). מהמט זה הגיש אף הוא תזכיר תביעה לפקיד ההסדר.

ג. הבת - חמדיה ז"ל.

3.         קיצורם של דברים, אנו מדברים בבני משפחה אחת, שבראשה עמד סאלח, ולו שני בנים (צאדק ועבדאלכרים) ובת (חמדיה). החלקה הנדונה היתה לסאלח, עליה הוא בנה את ביתו, ובו גידל את ילדיו. משבגרו הבנים צאדק ועבדאלכרים הם נישאו ועזבו את הבית. חמדיה נותרה להתגורר עם הוריה. אביה סאלח בנה לה בית בחלקה הנדונה, משמע ליד הבית בו הוא ואשתו גרו, ושם היא התגוררה עד מותה, בשנת 2002.

4.         בשנת 1957 או סמוך לכך עקרו עבדאלכרים, אשתו ושתי בנותיו לטורקיה. בשנת 1970 הלך אביו, סאלח, לבית עולמו. שנתיים אחר כך, בשנת 1972 או סמוך לכך, שבו ארצה אשתו של עבדאלכרים וילדיהם (מהמט היה אותה עת בן כשלושה חדשים). עבדאלכרים עצמו בא בעקבותיהם זמן קצר אחר כך.

            מששב עבדאלכרים ארצה הוא התגורר, עם אשתו וילדיו, בבית שבו התגורר קודם לכן סאלח אביו. מאז החזיקו עבדאלכרים ובני משפחתו בבית ובחצר הצמודה לו (שטח כולל של המהווה 340/514 חלקים מחלקת המריבה).

            בשנת 1974 נפטרה לבית עולמה אשתו של סאלח (אמם של עבדאלכרים וצאדק). באותה שנה או סמוך לכך הלך לעולמו גם עבדאלכרים. אשתו וילדיה - הבן מהמט וארבע הבנות - המשיכו והתגוררו בבית. הבנות נישאו ועזבו את הבית. מהמט נותר לגור בבית עם אמו עד לפני שנים אחדות, שאז עזבה אמו לבית אבות.

5.         העובדות שמנינו עד הלום אינן שנויות במחלוקת. מחלוקת נפלה בין בעלי הדין ביחס לזכותו של עבדאלכרים בבית בו הוא התגורר עם משפחתו לאחר שחזר ארצה, ובעניין זה נשמעו גרסאות סותרות מפיהם של מהמט, מחד, וצאדק, מאידך.

עמדת מהמט

6.         מהמט טוען לבעלות ב-340/514 חלקים של החלקה. לטענתו - בטרם שבו הוריו מטורקיה קיבל אביו, עבדאלכרים, במתנה מסבו, סאלח, את הזכויות בבית שבחלקה, על מנת שישמש למגורי משפחתו של עבדאלכרים עם שובם ארצה. וכך אמנם ארע, ומששבו עבדאלכרים ומשפחתו המצומצמת לארץ הם התגוררו במקום, והם מחזיקים בבית הנ"ל, כאמור, עד היום. מכאן זכותו של עבדאלכרים בחלק של החלקה, ומשזה הלך לבית עולמו - עברו הזכויות לבנו, מהמט, יורשו היחיד (לפי צו הירושה ת/3), וזכות זו מבקש מהמט לרשום בשמו.

7.         טענה חילופית מוסיף מהמט לטענותיו, ולפיה רכש אביו זכות בקרקע משום חזקת שנים, שכן האב, עבדאלכרים, החזיק בקרקע למעלה מ-15 שנה.

עמדת צאדק

8.         בתזכיר התביעה שהגיש צאדק בשם עזבון אביו סאלח הוא טוען לזכות בכל החלקה לאביו סאלח. בעמדה אותה הציג בעדותו בבית המשפט הוא כפר בטענתו של מהמט, כאילו אביו סאלח נתן במתנה לאחיו עבדאלכרים את הבית האמור. צאדק טוען, כי כאשר היה עבדאלכרים בטורקיה הוא זקוק היה לכסף מזומן לשם קיום משפחתו, ולכן ביקש מאביו (קרי סבו של מהמט) למכור אדמות מאדמות המשפחה, על מנת להעביר לו את חלקו בירושה העתידית מאדמות המשפחה, ואביו (סאלח) אמנם עשה כן, והעביר לו את המזומנים (בעודו בטורקיה). כך יוצא, לטענת צאדק, כי אחיו עבדאלכרים קיבל כבר, במזומן, את חלקו בירושת האב, ואין לו עוד זכויות באדמות המשפחה בכלל, ובהן החלקה המדוברת.

9.         ועוד טוען צאדק, כי לאחר שחזרו עבדאלכרים ובני משפחתו מטורקיה - לא היה להם בית לדור בו. וכיוון שאת חלקו באדמות המשפחה קיבל כבר עבדאלכרים בכסף מזומן, נתן צאדק לאחיו עבדאלכרים לגור בבית שבחלקה הנדונה, אך באופן זמני בלבד (נזכיר, כי אביהם של השניים כבר לא היה עוד בין החיים אותה עת, באשר הוא נפטר בשנת 1970, ועבדאלכרים שב מטורקיה בשנת 1972).

10.        יוצא, סיכומה של גירסה שבה אוחז צאדק, החלקה הנדונה היתה ונותרה בבעלותו המלאה של אביו. האב סאלח לא נתן איזשהו חלק ממנה במתנה לעבדאלכרים, והאחרון לא קנה בה כל זכות, לא מכוחה של מתנה, שלא היתה ולא נבראה, ולא בשל חזקת שנים, שכן בהסכמת בני המשפחה התגורר עבדאלכרים בחלקה, קרי לא החזיק בה חזקה נוגדת.

דיון - כללי