פסק-דין בתיק א 57275/06

בפני תביעה כספית על סך 50,000 ש"ח, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר, נגד שלושה נתבעים:

 נתבעת 1 רוני גל בניה והנדסה בע"מ, (להלן: " הנתבעת"), הנפרעת על פי השיק והמסיבה, (להלן: "השיק").

הנתבעים 2-3 , (להלן: " הנתבעים"), אשר הינם שותפים בשותפות ונטורה-לוי מרינה אשקלון, (להלן: " השותפות"), עושי השיק.

אין מחלוקת כי השיק חולל.

השיק אבד, והתובעת הגישה את התובענה בסדר דין מקוצר.

הנתבעת  לא הגישה בר"ל. הנתבעים 2-3 הגישו בר"ל ניתנה להם רשות להתגונן, ופסק דיני זה מתייחס לנתבעים 2-3 בלבד.

במסגרת דיון ההוכחות העידו מטעם התובעת מר רונן מלכה, מנהל התובעת, אחיו, מר אבנר מלכה, שעל פי תצהירו הוא זה שאיבד את השיק. מטעם הנתבעים  2-3 העידו הנתבע מס' 2, מר גרוס ישראל , מפקח הפרויקט ומר סעדה דורון, מנהלה של הנתבעת, שהוזמן לעדות על ידי הנתבעים.

באי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב ופסק דיני זה ניתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים.

טענות התובעת

התובעת טוענת כי הנתבעת מסרה לה את השיק כנגד שיק אחר שמסרה לה היא, ואשר כובד.

התובעת טוענת כי מר סעדה ביקש ממנהל התובעת בתחילת חודש אפריל 2006,לקבל ממנו את השיק אשר נמשך על ידי הנתבעים ובמקומו למסור לו שיק שלו. לדברי מנהל התובעת מר סעדה הסביר כי הבנק אינו מוכן לתת לו אשראי כנגד השיקים של הנתבעים, משום שהבנק אינו מוכן לתת אשראי כנגד שיקים רבים של אותו גורם.  לכן, לגרסתו, התובעת מסרה לנתבעת שיק שלה בסכום של 50,000 ש"ח, והנתבעת מסרה כנגד אותו שיק, את השיק נשוא דיוננו.

על פי טענת התובעת, מר סעדה מסר לה כי השיקים נמסרו לנתבעת בעבור עבודה שכבר בוצעה על ידה.

התובעת טוענת כי היא אוחזת בשיק בתמורה ובתום לב וכי היא זכאית לקבל את תמורת השיק מהנתבעים כולם, גם אם תוכח טענת הנתבעים 2-3 כי לא קיבלו תמורה בגין השיק.

טענות הנתבעים

הנתבעים טוענים כי בפנינו קנוניה שנרקמה בין התובעת לבין הנתבעת על מנת להפוך את התובעת לצד שלישי פיקטיבי.

לטענת הנתבעים, התובעת אינה אוחזת כשורה, כיוון שקיבלה את השיקים מתוך מודעות לקשייה הכספיים של הנתבעת.

הנתבעים טוענים כי  הנתבעת התחייבה כלפי השותפות בשנת 2005 לבצע עבודות בנייה בפרויקט, כאשר בדרך כלל, התמורה שולמה לה לאחר ביצוע העבודה ולאחר אישורה על ידי מפקח הפרויקט.

בחודש אפריל 2006 פנה מנהל הנתבעת אל הנתבעים והודיע להם כי היא מצויה בקשיים וכדי שתוכל להמשיך בעבודתה, ביקש תשלומים על חשבון ביצוע עבודות עתידיות ולמרות שאלה טרם בוצעו. כדי שהנתבעת תמשיך בעבודה, הסכימה השותפות למסור סדרת שקים דחויים בסך כולל של 450,000 ש"ח, כאשר פירעונם הותנה בהשלמת ביצוע העבודה ובהתאם לקצב התקדמות העבודה. עוד הוסכם כי השקים נמסרו לנתבעת בתנאי, שלא יועברו לצד שלישי ולא יוצגו לפירעון, אלא בחשבון הנתבעת, זאת, במטרה שהיא תקבל אשראי בנקאי בחשבונה ותוכל להמשיך בביצוע העבודות להן התחייבה.

לטענת הנתבעים, הנתבעת הונתה אותם כדי לקבל את השקים העתידיים, היא לא עמדה בהתחייבויותיה, נכנסה לקשיים כלכליים ורימתה אותם. לטענתם, גם התובעת ידעה כי הנתבעת בקשיים כלכליים, כיוון שמנהלה, על פי עדותו, ומנהל הנתבעת, חברים מזה שנים רבות.

ביום 20.9.06 הודיעה הנתבעת לנתבעים, כי אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה ולכן מפסיקה את ביצוע העבודות להן התחייבה וסוגרת את שעריה. לאור זאת הודיעה השותפות לבנק שלא לכבד את השקים.

לטענת הנתבעים, מצילום השיק עולה כי לא הייתה הסבה כדין, על צילום גב השיק.