פסק-דין בתיק א 56364/03

א.         עיקר העובדות וטענות בעלי הדין

1.         התובעים (42 במספר) התקשרו עם הנתבעות בהסכמי מכר (להלן: "ההסכמים") לרכישת דירות בבנייני מגורים שבנו הנתבעות ברחוב רמב"ם וברחוב אבן עזרא בנתניה (להלן בהתאמה "הדירות" : "הבניינים").

2.         כנטען בכתב התביעה המתוקן הסתבר לתובעים, עובר לאחר מסירת הדירות לחזקתם כי קיימים בדירות ליקויי בניה חמורים וכן כי במספר דירות מספר החדרים קטן מן המובטח.

התובעים טוענים כי כבר במועד המסירה הבחינו בחלק מן הליקויים, אך תלונותיהם החוזרות ונשנות בפני הנתבעות לא הועילו, שכן למעט נסיונות תיקון חובבניים אשר לא הביאו לתיקון הליקויים - הפרו הנתבעות את חובתן למסור לתובעים דירות חפות מליקויים.

3.         התובעים נסמכו על חוות דעת של מהנדס מטעמם (אינג' גוכמן) אשר סקר את הדירות ותימחר את עלות הליקויים בנפרד לכל דירה.

אינג' גוכמן תימחר את עלות תיקון הליקויים בכלל הדירות בסכום כולל של 1,164,021 ש"ח.

4.         השמאי גיל לזר מטעם התובעים תיעד בחלק מן הדירות חדרים שמידותיהם נופלים מן התקנות המחייבות, נסיבה הגורמת לדעתו לירידת ערך ב-7 מכלל הדירות בסכום כולל של 246,000 ש"ח.

5.         בכתב התביעה המתוקן, שהוגש בעקבות קבלת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, הוקטנו סכומי עלות תיקון הליקויים כמו גם סכומי ירידת הערך כמפורט בכתב התביעה המתוקן.

6.         התובעים טוענים כי הנתבעות בנו את הדירות תוך הפרת התקנים והתקנות הרלבנטיות ובניגוד למיפרט וכי הליקויים שתועדו בדירות מהווים אי התאמה אשר על הנתבעות לפצות בגינה את התובעים.

7.         התובעים מוסיפים וטוענים כי בשל התנהגות הנתבעות ובניית דירות משופעות בליקויים, נגרמה להם גם עוגמת נפש מרובה, אי נוחות ואובדן ימי עבודה.

בכתב התביעה המתוקן העמידו התובעים את הפיצוי בגין עוגמת הנפש על סך של 10,000 ש"ח לגבי כל דירה (להלן: "פיצוי בגין נזק בלתי ממוני").

8.         התובעים מוסיפים וטוענים כי הנתבעות אינן מוסגלות לבצע את התיקונים הנדרשים בדירות וכי העובדה כי נהגו בזלזול ובאדישות כלפי דרישות התובעים מעלה כי התובעים זכאים לפיצויים ואין לאפשר לנתבעות לתקן את הליקויים בעין.

9.         בכתב ההגנה שהגישו הכחישו הנתבעות את עיקר טענות התובעים וכפרו בזכותם לגבות מהם סכומים כלשהם.

10.       הנתבעות טענו כי אחריותן לתקן ליקויים בדירות עוגנה בסעיף 6.7 להסכמי המכר באופן שעל התובעים היה ליתן להן הודעה על קיומה של אי התאמה בתוך 30 יום ממועד גילויה.

בהינתן כי התובעים לא פנו לנתבעות למיצער שנה קודם ממועד קבלת החזקה בדירות - הרי שדין תביעתם להידחות.

11.       הנתבעות הוסיפו וטענו כי התובעים לא נתנו להן הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים ובכך שללו מן הנתבעות את הזכות המוקנית להן על פי הסכמי המכר, דהיינו: לתקן בעין או לפצות.

12.       הנתבעות נסמכו על חוות דעת של המהנדס והשמאי ראובן שליטנר מטעמם אשר אמד את סך הכול עלות תיקון הנזקים בכל הדירות לסכום של 19,270 ש"ח.

הנתבעות הוסיפו וטענו כי נענו לפניות אותם תובעים אשר פנו אליהם ותיקנו את הליקויים שדרשו תיקון.

13.       הנתבעות כפרו בממצאים ובאומדנים שפורטו בחוות הדעת של אינג' גוכמן מטעם התובעים.