פסק-דין בתיק א 53898/03

בהחלטתי מיום 29.7.04 בדבר מתן רשות להתגונן בתיק זה נכתבו בפתיח להחלטה הדברים הבאים הנכונים גם בשלב זה:

"...המבקשת מס' 1 (להלן: "המבקשת") היא חברה בעלת חשבון בבנק התובע בתיק העיקרי (להלן: "הבנק") והיא נתבעת מס' 1 בתיק זה; המבקשים 2, ו 3, הם הנתבעים 2 ו 4, והם ערבים לחובות המבקשת, כאשר מתוכם המבקש מס' 2 (להלן: "שי") היה מנהל ובעל מניות במבקשת וערב לחובותיה כלפי הבנק ללא הגבלה והמבקש מס' 3 (להלן: "ידידיה") הוא אביו של שי וערב לחובותיה של  המבקשת בגבולות של -.500,000 ש"ח, בנתון לטענותיו שלהלן; עובדות אלה לא  הועמדו במחלוקת במסגרת הבקשה, נשוא החלטה זו, למתן רשות להתגונן.

נתבע מס' 3 בתיק העיקרי, מר שי אלבז (להלן: "אלבז") אינו צד להליכי בקשה זו ועניינו נידון על ידי בנפרד בבקשתו למתן רשות להתגונן, שנדחתה, בתיק בשא 150045/04...".

להלן יעשה על ידי שימוש בשמות ובמונחים כפי הגדרתם באותה החלטה, כמתואר לעיל, למעט כך שהמבקשת תקרא להלן "הנתבעת".

באותה החלטה דחיתי את מרבית טענותיהם של הנתבעים והתרתי לנתבעת ולשי להתגונן בטענה אחת, של קיזוז,  בגין נזקים שגרם הבנק לנתבעת ו/או לשי, עקב הפסקת האשראי והעמדתו לפירעון מידי, לטענת הנתבעים בחוסר תום לב.

כמו כן התרתי לידידיה להתגונן בטענתו שאלמלא התנהגות הבנק, היה הוא מופטר מערבותו לפי תנאיה, כפי שיבואר בהמשך הדברים, והמדובר למעשה באותה "התנהגות" של הבנק.

ממצב הדברים המתואר לעיל עולה על כן שאין כל מחלוקת על גובה החוב לבנק ועל דרכי צבירתו כך שבפועל "נטל השכנוע" בתיק זה מוטל על הנתבעים, קרי הנתבעת ו/או שי וידידיה [ קדמי, "על הראיות" חלק ג' עמ' 1508-1510; הכוונה כמובן לנטל העיקרי המוטל על התובע להוכחת טענותיו, כפי הסיווג הטרמינולוגי שנקבע על ידי כב' השופטת שטרסברג -כהן, בע"א 6160/99, נתן דרוקמן ואח' נ. בית החולים לניאדו ואח', "דינים" עליון נח' עמ' 960 ].

יכולתי לדחות את טענות ההגנה של הנתבעת ושי כבר מעצם העובדה שהם לא הצליחו להוכיח, קל וחומר להראות, מהו הנזק שנגרם להם עקב כך שהבנק הפסיק את מסגרות האשראי לנתבעת, בעת שאלו הופסקו, גם אם פעל הבנק בחוסר תום לב ובהעדר ראיות של ממש לעניין זה דין הגנת הנתבעת ושי להדחות [ ראה: ע"א 53/80 קיבוץ שניר, קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ. יעקב שרייטר, פד"י לו3 עמ' 189; ע"א 646/85, יצירות ברנע בע"מ ואח' נ. דניה חברה לפיתוח בע"מ, פד"י מב2 עמ' 793 ועוד ].

הואיל ואני רואה לנכון לדחות את טענותיהם של הנתבעים לגופן איני רואה צורך לדון בהוכחת הנזק הנטען.

עיקרי העובדות הצריכות לעניין פסק דין זה הן דלקמן:

ביום 30.1.03 רכשה הנתבעת מועדון "ספא" (להלן: "הספא")  לצורך תפעולו על ידיה [ סעיפים 2, 3 לתצהירו של שי והחוזה נספח ז' לתצהיר וראה גם סעיפים 4 עד 6 לתצהירה של הגב' סמדר קישינבסקי (להלן: "סמדר") מנהלת עסקים בסעיף "גן העיר"  של הבנק, שם נוהל  חשבון הנתבעת הנוגע לעניין (להלן: "הסניף" ו "החשבון" בהתאמה) ].

לצורך רכישת והפעלת הספא, קבלה הנתבעת מאת הבנק אשראי בשלוש דרכים:

אשראי שוטף בסך של -.300,000 ש"ח בחשבון (להלן: "מסגרת האשראי"), הלוואה בסכום של -.500,000 ש"ח וערבויות בנקאיות בסכום של -.200,000 ש"ח; כנגד כלל האשראי התחייבה הנתבעת לתת בטחונות נזילים כדלקמן: פיקדון כספי בחשבונו של שי בסכום של -.150,000 ש"ח, שוברי תשלום של כרטיסי אשראי בסכום של

-.350,000 ש"ח, ערבות בלתי מוגבלת בסכום של שי ואלבז וערבותו של ידידיה שעמדה על סך של -.500,000 ש"ח (סעיפים 5 עד 9 וסעיף 14 לתצהיר סמדר, סעיפים 17, 18 לתצהיר שי, ה"שוכח" את ערבות ידידיה וכן סעיפים 3, 4 ו 7 לתצהיר ידידיה ונספח א' לתצהירו).

איני רואה צורך להידרש לכלל מערכת היחסים שבין הבנק לנתבעים ולנושאים שונים שבאו לדיון בתצהיריהם של שי וידידיה הואיל ומסגרת ההגנה שאופשרה להם היא מצומצמת מחד, ומרבית עובדות הרקע הדרושות פורטו כאמור בהחלטתי הקודמת.

ביום 27.8.03 ביטל הבנק את מסגרת האשראי בחשבון ומאותו מועד הועמד למעשה חוב הנתבעת לפירעון, כפי המפורט במכתב האי מייל של סמדר נספח כ' לתצהירה.

בניגוד לעמדת הנתבעים (סעיף 5 לסיכומי טענותיהם) ביטול מסגרת האשראי לא היה ביום 17.8.03; באותו מועד אכן נשלח על ידי הסניף מכתב המודיע לנתבעים כי מסגרת האשראי תבוטל בתוך 10 ימים (נספח טז' לתצהיר סמדר להלן: "מכתב הביטול"), כפי שאכן אירע ביום 27.8.03.

אין חולק על כך שבין מועד מכתב הביטול ובין ביטול האשראי בפועל, התקיימו מגעים בין הבנק לבין הנתבעים, בעיקר  בין הסניף לבין ידידיה.

את מעמדו של ידידיה פרטי בהחלטה הקודמת והבנק לא הסתיר את החשיבות שהוא מקנה לו ואת המשמעות ה"רצינית" שהוא מייחס לערבותו של ידידיה (ראה, לדוגמה, סעיף 10 לתצהיר סמדר); מכאן, נכונותו של הבנק להמשיך לספק לנתבעת אשראי בכפוף להגדלת מחויבותו של ידידיה, כפי המפורט במכתב הביטול.