פסק-דין בתיק א 51136/03

1.         הנתבעת היא חברה קבלנית אשר זכתה במכרז משרד השיכון והבינוי להקמת בניינים באתר הבניה באלעד.

2.         התובעים רכשו ב- 17.9.98 מהנתבעת דירה בת 5 חדרים + גינה מטבח וחדרי שירותים בבית מס' 155 באותו אתר.

3.         התובעים קיבלו את החזקה בדירה באוגוסט 2001. לטענתם , איחרה הנתבעת ב- 6 חודשים במסירת החזקה ולפיכך הינם זכאים לפיצוי החוזי המוסכם בסך 500$ לחודש ובסה"כ 3,000$.

4.         קודם שנכנסו לגור בדירה נערכה על ידי מהנדס מטעמם של התובעים חווות דעת המפרטת אילו ליקויים נמצאו בדירה ומהי עלות תיקונם . סכום התיקונים על פי חוות דעת זו עולה לכדי 26,000 ש"ח .

בנוסף, פורטה בחוות הדעת ירידת הערך של הדירה עקב ליקויים שאינם ניתנים לתיקון ובגין מרפסת שירות בדירה סמוכה הפונה לכיוון משטח מרוצף וגינה פרטית של התובעים הפוגעים בפרטיותם בביתם , בסכום של 6,000$.

5.         הנתבעת טוענת כי התובעים כבר פוצו בסכום של 18,000 ש"ח על פי פסיקת בית דין צדק ועל כן , ומשום הכלל של מעשה בי-דין , אין לפסוק לתובעים כל פיצוי נוסף ודין תביעתם להדחות.

לחלופין  נטען כי על פי הסעיפים הרלוונטיים להסכם שבין הצדדים עמדה  הנתבעת  בלוח הזמנים ומסרה את החזקה, או למצער נכונה הייתה לעשות כן , במועד.

6.         הנתבעת הכחישה את הליקויים המופיעים בחוות הדעת מטעם המהנדס והגישה חוות דעת מטעמה.

עוד נטען על ידי הנתבעת כי הייתה מוכנה לתקן לתובעים את ביתם אך התובעים סרבו לאפשר לה לעשות כן, בדרשם פיצוי כספי .

7.         מטעם בית המשפט מונה מהנדס אשר בדק את הבית ובחן ליקויי הבניה בו. חוות דעתו של מהנדס הבניין ושמאי המקרקעין מר פנחס וימר, קבעה כי עלות התיקונים לתובעים 16,100 ש"ח וירידת ערך הבית בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון, לרבות הפגיעה בפרטיות עקב החלון בבית הסמוך הפונה לגינתם סכום נוסף של 7500 ש"ח.

8.         השאלה הראשונה שיש לדון בה- מעשה בי- דין ומיצוי העילה.

            על פי סעיף 20 ו' להסכם אמורות מחלוקות בין הצדדים להתברר בפני עוה"ד ד. זעירא ומ. אברמוביץ ובאם לא יסכימו השניים ביניהם יופנו הצדדים לכב' הרב מאיה שליט"א והחלטתו תחייב את הצדדים לכל דבר ועניין.

9.         עוד קודם שקיבלו התובעים את החזקה בבית פנו לבית דין צדק ובית הוראה "משפט וצדק". מתוך  פניית התובעים לבית הדין  נמצאתי למדה כי  "הדיונים הופסקו כדי לקבל את החזקה בהמלצת הדיינים". בהמשך הפניה מפרטים התובעים את עילות תביעתם: שטח הדירה, שטח הגינה, חלון של השכנה הפוגע בפרטיות, הפסד שכר דירה בגין איחור במסירה במשך 35 חודשים והפסד חלקי מטבח שהוזמנו מקבלן פרטי שפשט את הרגל.

10.       פסק הדין מיום כ"ו באייר תשס"ב  (8.5.02)  חייב את הנתבעת לשלם את הסכום של 18,000 ש"ח. ונקבע כי "תשלום זה הינו פיצויים בגין התביעות מצד משפ' אטיה שהועלו בדיונים בבה"ד".

"הרציונל לכלל השתק העילה טמון באינטרס למנוע הטרדתו של בעל דין להתדיין שוב בענין שכבר נדון והוכרע או שניתנה הזדמנות לבעל הדין להעמידו לדיון ולהכרעה במסגרת התובענה הראשונה וכן באינטרס הציבורי למנוע עומס יתר על מערכת השיפוט בהתדינות בענינים שכבר נדונו". (ע"א 1650/00 פד נז' (5) 166).

11.       הנני מקבלת טענת הנתבעת כי פסק הדין מיצה את העילות שפורטו לעיל ולפיכך אין התובעים זכאים לקבל פיצוי כספי בגינן.

12.       למעלה מן הצורך יצויין כי קביעה זו מחסירה מהתובעים רק את הפיצוי בגין  הפגיעה בפרטיות וירידת הערך של הבית הנובעת מכך, שכן בכל הנוגע לפיצוי בשל האיחור במסירת החזקה בבית, ממילא היתה עילת תביעה זו נדחית.

במה דברים אמורים?

13.       ההסכם לא נקב  בתאריך מדויק למסירת החזקה. בסעיף 3 לנספח א' הרלוונטי לעניינינו נקבע כי "מועד המסירה יהיה תוך ולא יאוחר מתום 22 חודשים מיום קבלת היתר הבניה.בכל מקרה יבנה הקבלן את הדירות לא יאוחר מתום 26 חודש ממועד זכייתו במכרז זאת בתנאי וקבלת היתר הבניה לא תתעכב מסיבות שאינן תלויות בקבלן ושהקבלן לא יכל היה למנען תוך נקיטה במאמצים סבירים ובנוסף שהעבודה לא עוכבה כתוצאה מכוח עליון אשר אין לקבלן שליטה עליו".