פסק-דין בתיק א 50913/04

מונחת בפנייתביעה נגד בנק אשר מכר נכס מקרקעין שמושכן, תביעה נגד הפרקליטכונסהנכסים שמונה למימוש המשכנתה שנרשמה על הנכס ותביעה נגד פרקליט התובעים, שייצגם בקשר להליכי מימוש אלה.

ה ע ו ב ד ו ת

1.         בניהזוג התובעים ניהלו ב'בנק אמריקאיישראלי בע"מ' (להלן: "הבנק") שלושה חשבונות, בסניף פתחתקווה. באמצעות החשבון האחד נוהל עסק הפרפומריה של התובעת, ושני החשבונות האחרים נפתחו עלשם כל אחד מבניהזוג (שלושתם ייקראו להלן: "החשבונות").

2.         לבקשת התובעים, העמיד הבנק אשראי בחשבונות כנגד משכון נכס מקרקעין שהיה בבעלותם בזיכרוןיעקב (להלן: "הנכס"). שטר המשכנתה נחתם ביום 20.01.1992.

3.         בהתאם לרשום במסמכי הבנק, כתובת מגוריהם של התובעים הייתה: רח' ברטונוב 6,  פתחתקווה.

            מאז שנת 1990 התגורר התובע בגיניאה וניהל שם חווה חקלאית, וזאת - עד לשנת 2000. התובעת הצטרפה אליו בשנים 4-1993. לבניהזוג שני ילדים: הילה, ילידת 1972 (להלן: "הילה") וסהר, יליד 1974 (להלן: "סהר"). בתום שירותו הצבאי הצטרף סהר להוריו בגיניאה, ואילו הילה התגוררה בהולנד, ונהגה להגיע לישראל לביקורים מספר חודשים בשנה, ולשהות ולהתגורר אז ברח' ברטונוב 6.

4.         בשנת 1995 החלו התובעים לבנות על הנכס שתי יחידותדיור, ולצורך מימון הבנייה הוגדלה מספר פעמים מסגרת האשראי הבנקאי, עד כדי הסך של 500,000 ש"ח. בחודש ספטמבר 1997, עם גמר בניית השלד, הופסקה הבנייה, והחוב בבנק הגיע לסך 650,000 ש"ח לחודש מארס 1996 ולסך 810,000 ש"ח, נכון לחודש אוקטובר 1996.

5.         משלא צומצמה יתרת החוב כאמור למסגרת האשראי המאושרת, ומשהתברר לבנק, בביקור שנערך בנכס בשנת 1997, כי הנכס נטוש והבנייה בו הופסקה, ומשמכתבי ההתראה ששלח לא נענו, פתח, בחודש אוקטובר 1997, בהליכי הוצאהלפועל למימוש המשכנתה, כאשר סך כל יתרת החוב בשלושת החשבונות שלהבטחתם נרשמה המשכנתה עלה כדי הסך של 810,215 ש"ח.

6.         הנתבע 2, עוה"ד מנחם יוריסטה (להלן: "עוה"ד יוריסטה"), מונה עלידי ראש ההוצאהלפועל ככונסנכסים למימוש הנכס.

            האזהרה נשלחה לתובעים לרח' ברטונוב 6 ונחתמה בידי הילה ביום 11.11.97.

7.         ביום 05.01.98 פנתה הילה למנהל סניף הבנק, מר יוסי ירוחימי (להלן: "ירוחימי"), מסרה לו שהוריה יגיעו בסוף חודש פברואר 1998 לישראל, וביקשה לעכב הליכי המכירה עד הגעתם לארץ. למחרת מסרה הילה מכתב לבנק, בו היא חוזרת על בקשתה בעלפה כאמור ומבקשת לעכב את הליכי מכירת הנכס עד סוף חודש פברואר 1998, מועד בו יגיעו הוריה ארצה לצורך כיסוי יתרת החוב בבנק והסדרת כל ההליכים המשפטיים. אותה בקשה הפנתה הילה בשיחות טלפון לעוה"ד יוריסטה.

8.         ביום 02.02.98 הגיש עוה"ד יוריסטה בקשה לראש ההוצאהלפועל לאישור חוזה מכר הנכס.

            ביום 24.02.98 הגיש עו"ד יוריסטה בקשה למתן הוראות להדבקת חוותהדעת השמאית על דלת הדירה ברח' ברטונוב 6, ועלפי הוראת ראש ההוצאהלפועל, כך נעשה.

            ביום 06.03.98 הודבקה על דלת הדירה הודעת עוה"ד יוריסטה בדבר בקשתו האמורה לאישור הסכם המכר ומתן אפשרות לתגובת התובעים בתוך שבעה ימים ממועד ההודעה.

            ביום 02.04.98 אישר ראש ההוצאהלפועל את חוזה המכר תמורת סך בשקלים השווה ל441,000$. חוותדעת השמאי העריכה את שווי הנכס בסכום של 380,000$, ובמימוש מהיר - פחות 15%, דהיינו, 323,000$.

9.         בחודש מאי 1998 הגיעה התובעת לישראל ופנתה לנתבע 3, עוה"ד ארנון גרפי (להלן: "עוה"ד גרפי"), לייצגה בכל הקשור להליכי כינוסהנכסים. זה שיתף פעולה עם עוה"ד יוריסטה, ובין היתר, טיפל בהקטנת שומת מסהשבח. זאת - עוד בטרם הורה ראש ההוצאהלפועל, ביום 27.09.98, למחוק את המשכנתה הרשומה על הנכס ולהעביר הזכויות בו על שם הרוכש.

ט ע נ ו ת  ה צ ד ד י ם