פסק-דין בתיק א 49382/03

התובעת ביטחה בית עסק י. פישמן - קידמה בע"מ מרחוב נחלת בנימין 105 בתל-אביב, בין היתר בגין סיכוני אש.

לטענת התובעת, ביום 01/09/99 פרצה שביתה של עובדי הרשויות המקומיות וכתוצאה מכך חדלו עובדי מחלקת התברואה של העירית לפנות את האשפה. בלילה שבין 09/09/99 ל- 10/09/99 (יום חמישי ושישי בשבוע כשיום שישי הוא ערב ראש השנה) פרצה שריפה בערימת פסולת אשפה שהיתה על המדרכה בפינת הרחובות הסמוכה לבית העסק. האש התפשטה לעבר בית העסק וגרמה לו נזק. עפ"י דו"ח השמאי ובהתאם לתנאי הפוליסה פיצתה התובעת את המבוטחת.

לטענתה אירעה השריפה כתוצאה מרשלנותם של הנתבעים אשר אפשרו הצטברות אשפה שהיוותה מוקד פוטנציאלי לפרוץ שריפה, ולפיכך היא הגישה את התביעה נגד ההסתדרות (נתבעת 1), עירית ת"א (נתבעת 2), ועד עובדי התברואה בעיריה (נתבע 3), וכן נגד שלום בן דוד ושלמה ווהבה (נתבעים 4,5 ) שלטענתה היו ראשי וועד העובדים במחלקת התברואה בעיריה.

לטענת נתבעים 1,3, אין הנתבע 3 מהווה אישיות נפרדת אלא חלק מנתבעת 1.

כמו כן טוענים הנתבעים 1 ו-3 כי העיצומים היו בגדר שביתה לגיטימית ומאושרת; כי השביתה הסתיימה ביום 09/09/99 ובאותו יום בשעות הערב וכן למחרת פונתה הפסולת בפינת הרחובות הסמוכה לעסק.

לטענתם הם לא הורו ולא הנחו את עובדי התברואה למנוע יוזמה של העיריה לפנות את האשפה ע"י שימוש בקבלנים פרטיים ובמקומות בהם העסיקה העיריה קבלנים פרטיים בזמן השביתה הם לא הופרעו ע"י הנתבעים. לפיכך הם לא מנעו מהעיריה לקיים את חובותיה כרשות מקומית.

לטענתם, אין להם כל קשר לאירוע שאירע בנסיבות שאינן בשליטתם.

לבסוף הם טוענים כי השריפה אירעה כתוצאה מרשלנותו של המבוטח שבין היתר לא שמר על הניקיון באיזור עיסקו, זרק פסולת דליקה ולא פנה למטה המאבק של ההסתדרות כדי להתריע על הפסולת שהיתה לטענתו ליד עסקו.

נתבעים 2, 4 ו-5 טוענים בנוסף כי העיריה הפעילה קבלנים פרטיים לפינוי הפסולת המצטברת בתקופה בה התקיימה השביתה וכן בראש השנה.

יש אישור של רשות הכיבוי על עצם קרות השריפה אך מסיבה כלשהי לא נערך על ידה דו"ח לגבי האירוע.

אקדים ואומר כי טענתה המקורית של התובעת לפיה לא פונתה הפסולת בשל שביתה קרסה משהתברר כי השריפה פרצה כיומיים לאחר סיום השביתה, טענה שאותה העלו הנתבעים עוד בכתב ההגנה.

התובעת לא הוכיחה כי היתה ערימת פסולת גדולה עובר לפרוץ השריפה או כי היתה ערימת פסולת שהיתה במקום עוד קודם למועדים שבהם היה על העיריה לאסוף אותה (קרי ימים 09/09/99 ולמחרת, עובר לשריפה שפרצה בלילה). בכך נשמט הבסיס מהתביעה.

בנוסף לא הוכיחה התובעת את מקור השריפה שכן אין זה דרכן של ערימות אשפה להידלק מעצמן באמצע הלילה בחודש ספטמבר).

התובעת לא טרחה להזמין מומחה שיערוך חו"ד לגבי הדליקה והממצאים שהיו בשטח סמוך לאחריה, למרות שהמבוטח מסר לה על השריפה סמוך לאחר שהיא אירעה, לאחר תום החג, ביום שני ה- 13/09/99.

לא הובאו עדים כלשהם לשריפה או לנסיבות שהיו סמוך לפניה או לאחריה.

באופן תמוה נטען בצורה סתמית כי צילומי חו"ד השמאי שמהם ניתן היה להתרשם מהממצאים שהיו במקום סמוך לאחר השריפה ואולי ללמוד על מה שהביא לה, אבדו. אין זה סביר שלא ישאר סימן וזכר לצילומים, להעתקיהם שהיו אמורים להיות גם אצל השמאי, גם בחב' הביטוח ואולי גם אצל המבוטח, וכן לנגטיב.

בעל השליטה בעסק המבוטח, עת/2 מר שלמה פישמן העיד כי עקב השביתה הצטברה ערמה גדולה של זבל סמוך לעסק, בין היתר משום שהחנות שבקומת הקרקע היתה ללא שימוש ובתי העסק בסביבה נהגו להניח בקרבתה פסולת. כמו כן העיד כי הוא עצמו אגר את כל הפסולת של עסקו (שהיא פסולת דליקה) בתוך עסק, משך כל ימי השביתה. לטענתו נדלקה ערימת הפסולת וגרמה לנזק בעסק המבוטח.

עדותו היתה מגמתית ורובה ככולה הינה בבחינת עדות סברה.

מעדותו עולה כי למעשה אין לו ידיעה כלשהי על פרוץ השריפה. עפ"י עדותו הוא עזב את העסק אחרון ביום 09/09/99 בשעה 17:00 או 18:00 ולא שב אלא למחרת ראש השנה. עפ"י דו"ח השמאי עמוס רגב, עת/3 (ת/4), נדרכה האזעקה של העסק בשעה 16:00, ומכאן שלמעשה עזב מר פישמן את העסק בשעה 16:00.