פסק-דין בתיק א 49360/05

^{בפני תביעה על סך כ-35,000 ש"ח שיסודה בקטטה ובתאונת דרכים שאירעה בסמוך לאחריה. במסגרת האירוע, שהתרחש בפורים ביום 27/3/05, בשעות הצהריים, נפגעה חזיתו של הרכב המבוטח על ידי התובעת  (להלן: "הרכב") כתוצאה מפגיעת הרכב בקיר, וכן שמשת הרכב הקדמית.}

^{תחילתו של האירוע בחילופי דברים ומהלומות שהיו בין נהג רכב התובעת (להלן: "הנהג") לבין הנתבע במהלך תפילת מנחה בבית כנסת שומרי החומות שבשכונת רמות בירושלים.}

^{הרקע לקטטה היה התנהגותו של הנתבע בעת התפילה, כשלטענת הנהג היה הנתבע שיכור והפריע למהלך התפילה, ולטענת הנתבע לא היה שיכור והתפלל כדרך שנהוג באותו בית כנסת.}

^{סופה של אותה קטטה שהנהג ירד לרכב והנתבע נשאר בבית הכנסת להשלמת התפילה. בטרם נסע הנהג לדרכו הסתיימה התפילה, והנתבע יצא מבית הכנסת יחד עם קבוצת אנשים.}

^{מכאן ואילך חלוקות הגירסאות באשר להשתלשלות האירועים.}

^{הנהג טוען כי הנתבע יצא את בית הכנסת כשהוא שיכור בכוונה להמשיך את הקטטה. הנהג ישב ברכב והנתבע הכה ברכב בחוזקה עד שניפץ את השמשה הקדמית במהלומת אגרוף, כשהוא עומד לצד הרכב מימין. הנהג, אשר חשש לגורלו, הסיע לאחור את הרכב, אשר עמד באלכסון מול הקיר, מתוך כוונה לפנות שמאלה ולנסוע לדרכו. אפס, מחמת הבהלה והמהומה שסביב הרכב לא אמד הנהג נכון את המרחק הדרוש לצורך פניה שמאלה, ותוך כדי ביצוע הפניה עלה על המדרכה ופגע בעוצמה בקיר שמולו באמצעות הפינה הימנית הקדמית של הרכב. בשלב זה עזב הנתבע את המקום והנהג פונה לבית החולים.}

^{הנתבע טוען כי הנהג הוא שהיה בגילופין, והוא שהכה את הנתבע ואיים להרוג אותו. כשיצא הנתבע את בית הכנסת בלויית אחרים, ניסה הנהג לדרוס אותו, ותוך כדי כך עלה על המדרכה ופגע בקיר. תוך כדי עליית הרכב על המדרכה פגע הרכב ברגל שמאל של הנתבע.}

^{הנתבע טוען כי כל הנזק אשר נגרם לרכב נגרם כתוצאה מהפגיעה בקיר, והאחריות לכך מוטלת במלואה על הנהג.}

^{לחילופין, טוען הנתבע, כי גם אם נכונה גירסת הנהג הרי שלכל היותר יש לחייב את הנתבע בגין הנזק לשמשה, שכן יתרת הנזק נגרמה כתוצאה מתאונה עצמית שבמסגרתה נסע הנהג לתוך הקיר והאחריות לכך ודאי אינה מוטלת על הנתבע.}

^{גירסת התובעת נתמכה בעדותו של הנהג ובעדותו של חבר שהיה איתו לאורך כל השתלשלות האירועים. גירסת הנתבע נתמכה בעדותו ובעדויותיהם של שלושה עדי ראיה שהיו בין המתפללים.}

^{לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לקבל את התביעה.}

^{אני מעדיף את עדויותיהם של העדים מטעם התובעת על פני עדויות עדי הנתבע.אינני מייחס משקל רב לעדויות עדי הנתבע. שניים משלושת העדים הינם גיסי הנתבע, והשלישי - שכן.}

^{בין העדויות שנשמעו מטעם הנתבע נמצאו סתירות רבות וניכר היה בהן שהן מתואמות על מנת לחזק את גירסת הנתבע. העדים התאמצו להדגיש פרטים שונים לגביהם הייתה הכנה מוקדמת, אך כשלו, כשהחקירה גלשה לפרטים שלא תואמו מראש. כך למשל, נמצאה סתירה מהותית בעדותו של עה/2 באשר לאופן עמידת הרכב בטרם החל לנסוע, לעומת עדויותיהם של האחרים. עה/2 העיד כי בצאתו מבית הכנסת ראה לפניו את הרכב כשהוא עומד באלכסון, כך שהדופן השמאלית שלו קרובה אל מקום עמידתו של העד. תאור זה מתאים לתאור של התובע ושל הנתבע. אפס, עדי ההגנה האחרים העידו כי רכב התובע עמד בכביש משמאל למקום התאונה, נסע לאחור ואז פנה שמאלה אל תוך הקיר. כל עדי ההגנה שרטטו את אופן קרות התאונה ועדויותיהם של גיסי הנתבע אינן מתאימות לעדויות עדי ההגנה האחרים. יתר על כן, באופן המתואר על ידי גיסי הנתבע לא יכול היה הרכב לפגוע בקיר עם הפינה הימנית הקדמית שלו, אלא עם הפינה השמאלית בלבד.}

^{זאת ועוד, כיוון עמידתו של הרכב לפי עדויות גיסי הנתבע היה הפוך לכיוון היציאה מן המקום, ולא מול הקיר, אלא במקביל לקיר, והכל בניגוד להשתלשלות האירועים העולה מעדויות התובע והנתבע, לרבות הגירסאות שנמסרו במשטרה.}

^{התרשים שצויר על ידי עה/2 מעורר ספק באשר לשאלת היותו עד לאירוע. עד זה סימן רחבת חניה הממוקמת מול היציאה מבית הכנסת, בשעה שלפי גירסת העדים האחרים אין מדובר ברחבת חניה אלא בכביש. רחבת החניה מצויה רחוק יותר מימין.}

^{עוד ראוי לציין כי בדו"ח הפעולה שנרשם על ידי שוטר שהגיע למקום נרשם כי העדים שמסרו מידע הריחו מאלכוהול, וזאת בשעה שהעדים שהעידו בפני מטעם הנתבע טענו כי לא שתו לפני האירוע. הנתבע עצמו לא היה במקום כשהשוטר הגיע.}

^{העדים העידו כי הנתבע לא היה שיכור ולא היה שתוי, אך הנתבע עצמו העיד במשטרה כי שתה לפני התפילה.}

^{לעומת עדויות אלה, אני מוצא את העדויות מטעם התובעת עדויות אמינות ומהימנות.}

^{אני סבור כי גם העדויות האובייקטיביות תומכות בגירסת התובעת.}