פסק-דין בתיק א 49268/04

1.         התובע, יליד 1940, נפגע, לטענתו, ביום 4.6.99, עת נתקל במפגע במדרכה בצומת הרחובות דרך-השריון ודרך בן-צבי, בתל-אביב. כתוצאה מהנפילה נחבל התובע בגופו ונגרם לו שבר בידו השמאלית. בתביעתו טען שפגיעתו נגרמה בעקבות רשלנות הנתבעת, עירית תל-אביב, ולפיכך עליה לפצותו על נזקיו.

2.         הנתבעת הכחישה את אחריותה לתאונה, ואת נזקיו הנטענים של התובע.

3.         אלה עיקרי המחלוקת בין הצדדים, אשר ידונו כסדרם בפסק-הדין:

            א.         האם מקום התאונה מצוי בתחום שיפוטה של הנתבעת, ובאחריותה.

            ב.         האם הוכיח התובע את גרסתו אודות המפגע כגורם לנפילתו.

            ג.          האם הוכחה אחריות הנתבעת.

            ד.         אשם תורם.

ה.         נזקי התובע.  

4.         הצדדים הגישו עדויותיהם הראשיות בתצהירים, נשמעו ראיות, והוגשו סיכומים בכתב. 

            מטעם התובע העידו התובע, מר לאון אברהם, חברו של התובע, אשר צילם את מקום התאונה, ומר עמנואל לזרוביץ, שהיה מנהל מחלקת הדרכים של הנתבעת במועד בו ארעה התאונה. בנוסף הגיש התובע מוצגים מטעמו.

            מטעם הנתבעת העיד מר שמואל שמוקלר, מנהל מדור רישום ובקרה של הנתבעת, וכן הוגשו מוצגים מטעמה.

מקום התאונה - האם בתחום שיפוטה של הנתבעת, ובאחריותה

5.         הנתבעת טענה שהמקום בו ארעה התאונה לא מצוי בתחום שיפוטה ובשטחה המוניציפאלי, ושלא מוטלת עליה אחריות לתאונה שארעה מחוץ לתחום שיפוטה.

6.         לאחר שבחנתי את מכלול הראיות הגעתי למסקנה שגם אם לא הוכח שמקום נפילת התובע היה בשטח המצוי בבעלותה של הנתבעת, אין בכך כדי לפטור את הנתבעת מאחריות, כפי שאפרט להלן.

7.         התאונה ארעה בצומת הרחובות בן-צבי ודרך-השריון ("צומת חולון"). מדובר בצומת מרכזי וגדול, המחבר בין מספר כבישים ראשיים. בצומת מערכת רמזורים, איי תנועה ומדרכות, מעברי חציה ותמרורים.

מעדות מר שמוקלר עולה שהצומת בנוי על שטח שבחלקו מצוי בבעלות הנתבעת ובחלקו בבעלות גורם אחר, ככל הנראה "מקוה ישראל" (ר' עדות שמוקלר שסימן על מפת האזור (נ/1) ועל התצ"א (נ/2) את השטח המצוי בבעלות הנתבעת ובשטחה המוניציפאלי).

            עוד עולה מהראיות שהתובע נפל במדרכה, בסמוך למעבר החצייה החוצה את דרך השריון ברחוב בן-צבי. מקום הנפילה סומן בספרה 3 על גבי נ/1 ו- נ/2, והוא סמוך מאד לקו גבול השטח שבבעלות הנתבעת.

8.         כפי שציינתי, מדובר בצומת מרכזי וגדול. הצומת מתוחזק ומטופל. פועלת בו מערכת רמזורים, הוצבו בו תמרורים ופנסי תאורה, סומנו מעברי חצייה, שפת המדרכות נצבעה בצבעי אדום-לבן (ר' תמונות המקום). כמו כן, הוכח שחלק מהמקרקעין עליהם בנוי הצומת נמצא בבעלות הנתבעת.

עד הנתבעת, מר שמוקלר, העיד שתחום תפקידו, וידיעתו, מתמקדים בנושא הבעלות הקניינית של מקרקעי העיריה. הוא לא ידע לספק נתונים באשר לגורמים המחזיקים בפועל את הצומת, על מתקניו, והאחראים לאחזקתם. לשאלתי מי מציב תמרורים ורמזורים בצומת, ומי מסמן את מעברי החצייה השיב שאינו יודע וששאלה זו יש להפנות למחלקת הדרכים בעיריה.