פסק-דין בתיק א 48596/03

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת, חברה להשכרת רכב, באירוע של תאונת דרכים, בו היה מעורב רכב נוסף מסוג משאית נהוג בידי הנתבע 1, ומבוטח אצל הנתבעת 2.

על פי כתב התביעה התאונה התרחשה ביום 01.10.02, וכך מתארת התובעת בכתב התביעה את צורת התרחשות התאונה:

"ביום 01.10.02 עת עמד הרכב ברמזור בנתיב ימני התפרצה לפתע  הפוגעת משמאלו בחוסר זהירות תוך סטייה מנתיב נסיעתה ומבלי שמה ליבה לדרך, פגעה בו והסבה לו נזקים".

אם כן,  על פי תיאור זה,  רכבה של התובעת עמד בנתיב הימני של הכביש. המשאית התפרצה  משמאלו   תוך סטייה ופגעה ברכב התובעת. 

אלה  הן העבודות של התאונה כפי שנטענו על ידי התובעת בכתב התביעה. אותן היתה צריכה להוכיח על מנת לזכות בתביעתה.

הנתבעים בכתב הגנתם טענו לעומת זאת כדלקמן:

"הנתבע מס' 1  יטען כי בתאריך 01.10.02 עצר בצומת השלום, ביציאה מנתיבי איילון דרום. כשהחל את נסיעתו מהנתיב השמאלי בכדי לפנות שמאלה, התפרץ לפתע מימין נהג רכב התובעת , תוך חציית קו הפרדה מן הנתיב הימני  לשמאלי, בו נסע הנתבע והתנגש בו בחלקו האחורי של רכב הנתבע".

הנתבע ידגיש, כי נהג התובעת הוא זה  שסטה מנתיבו אל נתיב  נסיעת הנתבע תוך שניסה להשתלב בו שלא כדין, ומבלי ליתן זכות קדימה לנתבע ואף תוך חציית פס הפרדה ....

אקדים ואומר, כי חומר הראיות מפי העדים, מקום אירוע  התאונה והנזקים  ברכב התובעת  הם מתיישבים יותר ואף  תומכים  בגרסת הנתבעים ולא בגרסת התובעת.

לתובעת העיד  נהג הרכב מטעמה.

העד מטעם התובעת בעדותו הראשית אומר:

"אנו נמצאים במצב של עמידה כשרמזור התחלף והוא שפשף לי את הרכב שלי.  הוא עמד מאחורי. אני אפילו לא ראיתי אותו ..."

כבר במשפט זה יש משום סתירה פנימית, שכן מצד אחד עד התביעה אומר  שהנתבע  עמד מאחוריו. מאידך הוא אומר "אני לא ראיתי אותו".

עד התביעה אומר בהמשך  שהנתבע הטיח בפניו שהוא אשם בתאונה, ומה היתה תגובתו של עד התביעה "אמרתי לו כי חברות הביטוח יסגרו בניהן".  אין זו תגובה של אדם  שסבור  כי אין הוא אחראי לתאונה.

לא זו אף זו,   בעמוד  2 לפרוטוקול, שורה 2: "לראשונה ראיתי את המשאית  רק אחרי שהיא פגעה בי... לא ראיתי את המשאית עד  אשר היא פגעה בי".

בכתב התביעה נטען, כאמור, כי המשאית עמדה מאחוריו וסטתה. כשנשאל עד התביעה : "במילים אחרות לא ראית  אותה סוטה מנתיב נסיעתה?". משיב: " ראיתי אחרת היא לא היתהפוגעת בי".  גם במשפט זה, יש משום סתירות פנימיות. מצד אחד אומר העד, כי לא ראה את המשאית עד שהיא פגעה בו. מצד שני הוא אומר : כן ראה אותה.  ואולם הסתירה הנוספת בדבריו, שאת העובדה שהיא  סטתה ימינה הוא מסיק מכך שהיא פגעה בו ולא בגלל שראה אותה בעיניו.

ראה אותה או לא ראה אותה?

העד נותן תשובה נוספת בש' 10, כשהוא אומר: "את מצב שהיתה  המשאית אני לא ראיתי...אזאני מניח כי היא סטתה".

ולמטה מזה: נשאל העד  לפני התאונה באיזה נתיב נסעה המשאית ומשיב: "אני לא יכול לדעת".

סתירה נוספת בדבריו של עד התביעה, בכך שהוא נשאל "בכתב התביעה כתוב כי השמאית סטתה מנתיב  נסיעתך [צ.ל : נסיעתה ח.י]  "האם אתה יודע", ומשיב: "כן. היא לא פגעה בי עם החלק  הקדמי שלה אלא עם החלק המרכזי".