פסק-דין בתיק א 48370/05

כללי

תובענה בעילה שטרית, הנסמכת על שטר חוב מיום 18.5.99, על סך (קרן) של 45,807 ש"ח. סכום השטר מולא על ידי התובעת עובר להגשתו לביצוע בלישכת ההוצל"פ בחודש דצמבר 99'. לאחר ששילמו תשלומים ניכרים בגדר תיק ההוצל"פ, הגישו הנתבעים, בחודש מאי 05', התנגדות ובקשה להארכת מועד להגשתה, בקשות אשר התקבלו בהחלטת כב' השופטת ברקוביץ' מיום 5.9.05. טענת ההגנה העיקרית הינה טענת פירעון. ההליך כלל, בעיקרו, מספר ישיבות מקדמיות בפני כב' השופטת ברקוביץ', הגשת תצהירי עדות ראשית וכן ישיבת הוכחות אשר התקיימה לפני וכללה חקירות נגדיות של העדים מטעם שני הצדדים. בהמשך לישיבה זו, הוגשו סיכומים בכתב ע"י ב"כ הצדדים.

טענות הצדדים

הצדדים הכבירו טענות והאשמות הדדיות זה כנגד זה, אשר בחלקן הגדול אינן רלבנטיות לצורך הכרעה בהליך זה ולפיכך, לא אדרש אליהן בגדר פסק הדין. להלן, תמצית טענות הצדדים הנוגעות למחלוקת נשוא הליך זה.

תמצית טענות התובע

לטענת התובעת, באמצעות מנהלה צבי גרנות (להלן: " גרנות"), היא העמידה לנתבעים שלוש הלוואות, בסכומים הבאים: 20,000 ש"ח (ביום 16.5.99), 4,000 ש"ח (ביום 1.8.99) ו- 16,133 ש"ח (ביום 15.8.99).

גרנות תומך את גרסתו הנ"ל במסמכי ההלוואה מוצג ת/2, לרבות לעניין שיעור הריבית החוץ בנקאית אשר בתשלומה מחויבים הנתבעים.

גרנות טוען, כי עד לפתיחת תיק ההוצל"פ שולם בגין הלוואות אלה סך של 2,100 ש"ח בלבד (ביום 18.7.99), וכי סכום שטר החוב מולא על ידו עובר לפתיחת תיק ההוצל"פ ושיקף את יתרת חוב הנתבעים כלפי התובעת בגין ההלוואות הנ"ל, אותה עת.

לדבריו, לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ובעקבות נקיטה בהליכי גבייה שונים ומגוונים כנגד הנתבעים, שולמו בתיק ההוצל"פ סכומים ניכרים, אשר את קבלתם אינו מכחיש. עם זאת, ולמרות שבשלב מסוים אופס החוב בתיק ההוצל"פ, נעתר ראש ההוצל"פ לבקשת התובעת להגדלת קרן החוב, עקב טעות נטענת בחישוב הריבית אשר נזקפה בתיק.

לפיכך, ולטענת התובעת, יתרת החוב הנוכחית בתיק ההוצל"פ כיום, משקפת נכונה את יתרת חוב הנתבעים כלפיה.

להשלמת התמונה יצוין, כי גרנות טוען, שבינו לבין הנתבעים או מי מהם, התקיימו יחסים עסקיים במישורים נוספים, לרבות מגעים שלא הבשילו לפעילות ממשית משותפת בתחום ייזום נדל"ן וכן רכישת שיקים חוזרים ע"י התובעת ומנהלה מהנתבע צ'רלי חן.    

תמצית טענות הנתבעים

הנתבעים, באמצעות הנתבע צ'רלי חן (להלן: " צ'רלי"), טוענים, כי קיבלו מהתובעת הלוואה אחת בלבד, היא ההלוואה על סך 20,000 ש"ח, וכי על הלוואה זו חלים התנאים הנקובים בהסכם ההלוואה בעניין. הנתבעים מכחישים קבלתן של שתי ההלוואות הנוספות להן טוען גרנות וטוענים, כי הלוואות נוספות אלה מעולם לא הועמדו להם או למי מהם.

לטענתם, שילמו לתובעת בגין ההלוואה אותה קיבלו מהתובעת, עוד בטרם פתיחת תיק ההוצל"פ, סך של 5,500 ש"ח.

הנתבעים מודים, כי למעט תשלום זה, לא עמדו בהחזר ההלוואה קודם לפתיחת תיק ההוצל"פ, אך טוענים, כי מאז נפתח התיק שולמו על ידם סכומים ניכרים נוספים, המסתכמים בסך של כ- 70,000 ש"ח וכי החוב בתיק ההוצל"פ אופס והתיק היה אמור להסגר סופית.

בנוגע לשטר החוב טוענים הנתבעים, כי חתימתם על שטר זה נעשתה בזמנו "על החלק" וכי סכום השטר (45,807 ש"ח) הושלם ע"י גרנות שלא כדין ובניגוד להסכם עימם, המתייחס להלוואה בסך 20,000 ש"ח בלבד. בעניין זה יצויין כבר עתה, כי למרות שהנתבעים נוקטים בלשון "זיוף" ביחס לטענה זו, הרי שלמעשה, אין מדובר בטענת זיוף, אלא בטענה להשלמת השטר בסכום אשר לא שיקף נכונה את יתרת חובם.

אף הנתבעים טוענים לקשרים כספיים נוספים מול גרנות, אך טענתו של צ'רלי בעניין זה שונה מטענת גרנות והינה, כי מסר לגרנות שיקים חוזרים, לצורכי גביה.

דיון

כמה הלוואות העמידה התובעת לנתבעים ?