פסק-דין בתיק א 47916/04

מונחת בפני תביעה כספית לתשלום סך של 20,000 ש"ח אשר הוגשה תחילה בהליך של "סדר דין מקוצר". לימים לאחר מתן רשות להתגונן עברה התביעה לפסים של "סדר דין מהיר" ונדונה בפני.

טענות התובע:

ריאן עותמאן (להלן:"התובע") טוען כי בתאריך 5.3.04 נפגש עם מר סימון דוד (להלן: "הנתבע 2") במשרד לתיווך של מכירה ורכישה של כלי רכב בחולון. במועד זה הציג עצמו הנתבע 2 כבעלים של משאית והציע לתובע לרוכשה.

התובע קיבל את ההצעה של הנתבע 2 ובאותו מעמד נחתם בין הצדדים חוזה למכירת המשאית. בחוזה פורטו כל תנאי העיסקה וביניהם - הוסכם כי סך של 20,000 ש"ח יהווה את סכום הפיצוי המוסכם בגין הפרת החוזה.

טוען התובע כי מילא אחר כל החיובים להם התחייב בחוזה - במעמד החתימה משך לנתבע שיק על סך 1,069 ש"ח, בתאריך 8.3.04 ביטח את המשאית בביטוח חובה וכיוצ"ב והכל לפי תנאי החוזה.

לטענת התובע הגיע למשרדו של המתווך על מנת לשלם לנתבע 2 את התמורה בעבור המשאית, אולם הנתבע לא התייצב במקום המפגש. המעמד זה נודע לתובע כי חברת "שי אור" הובלות בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") היא הבעלים של המשאית נשוא התביעה.

לטענתו הפרו הנתבעים את התחייבותם כלפי התובע ומשכך זכאי הוא לסכום התביעה המהווה פיצוי בגין הפרת הסכם המכר נשוא התביעה.

טענות הנתבעים :

טוענים הנתבעים, כי מי שהפר את ההסכם בין הצדדים הוא התובע. על פי גרסתם הנתבעת 1 ביקשה למכור את הרכב נשוא התביעה, ולפיכך העמידה אותו במגרש מכוניות, המתמחה ב-מכירת רכבים מהסוג הנדון.

התובע ראה את הרכב במגרש וביקש לקנותו.

בין הצדדים התקיימה פגישה בתיווכו של מר מוני ובין הצדדים נכרת הסכם ביום 5.3.04 עליו חתמו הנתבעים ומר מוני ( להלן:"מנהל מגרש המכוניות").

בהתאם להסכם המכר ולמוסכם בין הצדדים, סוכם על פגישה בתוך יומיים שלושה, בה יביא התובע את מלוא תמורת הרכב, ואז תתבצע העברת בעלות ומסירת הרכב.

בנוסף סוכם כי הנתבעים ידאגו להסדרת הרישוי של הרכב עד למועד הנדון ולשם הוכחת רצינות התובע תינתן מקדמה בסך של 1,062 ש"ח. לטענתם כאשר בא התובע לשלם את סכום המקדמה התברר כי מדובר בשיק לא סחיר ודחוי ב- 20 יום, מועד בו העיסקה היתה אמורה להסתיים, ולפיכך נאמר לתובע, כי רק במידה ויעמוד לרשותו מלוא הסכום לשם ביצוע הרכישה תתבצע הרכישה.

מוסיפים הנתבעים וטוענים, כי לא ביקשו מאת התובע תעודת ביטוח חובה. לטענתם לא ראו ולא ידעו כי התובע הוציא תעודת הביטוח לרכב נשוא התביעה. לטענתם, העבירו את הרכב מבחן רישוי שנתי כמתחייב בהסכם וזאת ביום 8.3.04 .

לטענתם, הזמן חלף והתובע לא הצליח לגייס את הכסף - מנהל מגרש המכוניות, מר מוני הציע להיות ערב לעיסקה, אך הם סרבו, שכן ללא כסף מזומן לא תתבצע עיסקה.

התביעה נוהלה ב"סדר דין מהיר", על כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

דיון

הלכה פסוקה היא ש:

"משחתמו הצדדים על החוזה, עומדים הם בחזקתם שהסכימו לכל האמור בו, לשבט או לחסד. אם נגרוס אחרת ונסטה מעקרון ההסתמכות על תוכנו של החוזה כפי שנחתם, יהיו לכך תוצאות בלתי רצויות של אי-יציבות וחוסר וודאות. יש איפוא לדבוק בחזקה האמורה כדי לשמור על היסודות של דיני החוזים." (ראה: ע"א 1/84 - ברנדה נתן נ' שמעון ורוזה סטרוד. פ"ד מב(1), 661, עמ' 670-671.)