פסק-דין בתיק א 47286/03

בפני תביעה בגין נזק שנגרם לקטנוע של התובעת בעת שהיה נהוג בידי גוזלן יעקב, הנתבע שכנגד 1 (להלן: " עד התביעה"), בתאונה עם מונית נהוגה בידי הנתבע ומבוטחת ע"י התובעת שכנגד 1.

לטענת התובעת, הגיחה המונית ממפרץ חניה למוניות אל הנתיב בו נסע הקטנוע, פגעה בו וגרמה לו נזק. לטענת הנתבע פגע הקטנוע שנהגו מועסק כשליח, בדופן ימין-קדמית של המונית שהיתה לפניו במהלך כניסה לחניה בניצב לכביש ובנסיעה לאחור.

עד התביעה העיד כי מפרץ החניה למוניות נמצא מצד שמאל של הכביש וכי הנתבע יצא ממנו, וחסם את דרכו. הוא העיד כי קיבל שכרו לפי שעות עבודה ולא לפי מספר המשלוחים שביצע, וכי נסע במהירות של כ- 40 קמ"ש. עדותו בדבר מיקום הנזק בכלי הרכב של הצדדים תואמת את חוו"ד השמאים.

הנתבע העיד כי נותר לו להמשיך בנסיעה לאחור כחצי מטר על מנת להשלים את הכניסה לחנייה. לדבריו אמר לו עד התביעה כי יש לו פחח והוא יתקן את המונית על חשבונו. כמו כן העיד כי המונית היתה בתיקון 3-4 ימים בהם לא עבד, וכי למחרת התאונה הגיש תלונה במשטרה. עפ"י עדותו, טווח הראייה שלו לכיוון ממנו הגיע עד התביעה הוא 100 מטר, והוא ראה שהכביש פנוי לחלוטין. בחקירה חוזרת נזכר לומר כי ישנה צומת קרובה, אולם עד לאותו רגע הוא לא העיד כי משם הגיע רוכב האופנוע, ודבר זה לא עלה מעדויות אחרות. עפ"י עדותו הוא ראה את האופנוע רק כשהיה במרחק של כ- 20 מטר ממנו :

" כשהוא נוסע מצד שמאל וכל הכביש פתוח, הוא כנראה חיפש מספר".

כמו כן העיד הנתבע כי הוא חנה אחרון בשורת המוניות ואילו לא היה חונה שם היה רוכב האופנוע פוגע בשורת המוניות החונה, זאת למרות שלא היה דבר שהיה אמור להפריע לו בנתיב נסיעתו. כשנשאל מדוע לא השלים את כניסתו לחנייה אם נותר לו כחצי מטר, השיב:

" אני באמצע הנסיעה, לא עצרתי ונתתי לו להיכנס בי. הוא נכנס בי... אם היה שם עמוד היה נכנס בעמוד...".

עפ"י עדותו של הנתבע לא נשמעה חריקת בלמים של האופנוע משום שרוכב האופנוע הודה שהוא לא ראה אותו כלל.

הנתבע לא זימן לעדות את העד שלטענתו יכול היה לתמוך בעדותו משום שהעד אינו עובד עוד בבית החולים הנמצא סמוך למקום התאונה. הוא גם לא טען כי עשה בדיקה כלשהי בבית החולים על מנת לקבל פרטים שיאפשרו לו לאתר את העד. הנתבע לא הסביר מדוע התמהמה כאשר רוכב האופנוע הבטיח לתקן על חשבונו את המונית אך לא עשה כן.

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בראיות אני מקבלת את גרסת התובעת בת.א. 47286/03 לתאונה ולפיה האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע. עדותו של עד התביעה היתה עקבית ועשתה רושם מהימן. מאחר והתאונה היתה בערב, ולא נטען כי מי מהצדדים לא נסע עם אורות, היו שני הנהגים אמורים לראות אחד את השני אילו החל הנתבע את נסיעתו בכביש לכיוון החנייה. מאידך אם יצא מהחנייה, הרי שאם לא שם לב כראוי לכביש ויצא בפתאומיות, לא יכלו הנהגים לראות אחד את השני. עדותו של הנתבע לפיה היה הכביש רחב והנתבע לא הסתכל כלל והיה פוגע גם בעמוד, איננה סבירה בעיני. הנתבע לא עשה ולו מאמץ מינימלי לזמן עד שלטענתו היה תומך בגרסתו. בדיקת השמאי של המונית, והתיקון שלה נעשו רק ביום 11/2/03, כחמישה שבועות לאחר התאונה, למרות שמדובר ברכב המשמש להסעה, ונהגו אמור לדעת את חשיבותה של בדיקת השמאי סמוך לאחר התאונה, לא כל שכן תיקון הרכב. הוא גם לא הגיש תביעה אלא לאחר שהוגשה תביעה נגדו, למרות שמטרת המונית להביא לו הכנסות, ולמרות שהוא טרח והגיש תלונה במשטרה. העובדה שאופנוע נבדק אף הוא מאוחר אין לה משמעות שכן נגרם לו נזק של 84% והוא הושבת בעקבות התאונה.

לאור כל האמור לעיל האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, ולא מצאתי רשלנות תורמת במעשיו של עד התביעה.

לפיכך אני דוחה את התביעה שכנגד שהוגשה על סך של 5,764 ש"ח.

התביעה בת.א. 47286/03, הוגשה לנזק עפ"י דו"ח שמאי ושכ"ט שמאי (בניכוי שרידים בסך 200 ש"ח), סה"כ נכון ליום הגשת התביעה, סך של 4,212 ש"ח נכון ליום 31/7/03.

הנתבעים יחד ולחוד, ישמו לתובעת 4,212 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (31/7/03) ועד למועד התשלום בפועל, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרה ע"י התובעת ועד למועד התשלום ע"י הנתבעים, וכן שכ"ט עו"ד בשתי התביעות בסך 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום כח בטבת תשס"ה,  09 בינואר 2005 בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

מותר לפרסום מיום 09/01/2005.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: