פסק-דין בתיק א 46479/04

בפני תביעה כספית בסך של 39,981 ש"ח, שמקורה בשטר שהוגש לביצוע, וניתנה לנתבע רשות להתגונן בטענת כשלון תמורה מלא בלבד.

טענות התובע

לטענת התובע, הוא הלווה כספים לגב' לילי פרי (גיסתו של הנתבע), במועדים שונים.

ביום 8.1.01, נחתם בין השניים הסכם הלוואה, לפיו הוא הילווה לה סך של 1,323,000 ש"ח. על ההסכם חתומות כערבות שתיים נוספות, שאחת מהן היא אשתו של הנתבע.

לילי פרי, מסרה לו שקים שלה ושל אחרים, שיהוו תשלום על חשבון פירעון ההלוואה. השיק מושא תביעה זו, שמספרו 220, על סך 34,000 ש"ח, הנו אחד מהם, כך שניתנה עבורו תמורה מלאה. שיק זה נמסר לו כשהוא חתום  ומלא אך ללא שם הנפרע. על השיק לא היה סימון שהוא שיק לביטחון והוא נמסר לתשלום חוב.

הגב' פרי בקשה ממנו לדחות את מועד פירעון השקים והמחתה לשם כך לטובתו זכויות יוצרים שהיו לה ומשכנה את זכויותיה במקרקעין. מתן הבטוחות, היה חלק מהסכם ההלוואה. בדיעבד הסתבר לו כי הגב' פרי הונתה אותו וכי היא ביטלה את הסכמיה עם חברות ההוצאה לאור של ספריה, טרם שהמחתה את זכויותיה אליו.

טענות הנתבע

לטענת הנתבע, איננו מכיר את התובע אלא ששמע על קיומו באמצעות אשתו, אחותה של הגב' לילי פרי.

לא היו לו כל קשרי מסחר עם התובע.

השיק, מושא תביעה זו, זוייף, כיוון שהוא נמשך על ידי הנתבע עבור גזברות בתי המשפט, מאן דהוא מחק את שם המוטב ורשם במקומו את שם התובע.

השיק לא היה "על החלק" אלא שהיה רשום בו שם המוטב. בנוסף על השיק רשום "לא סחיר".

לטענתו באותה בקשה, השיק, ביחד עם שקים נוספים, הוצאו שלא כדין מתחת ידו ונמסרו, שלא על ידו ולא ברשותו לתובע.

לאור זאת אף אם התובע הוא אוחז כשורה, אין לחייב את הנתבע.

כבוד הרשם כהן, בהחלטתו בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר, קבע כי הנתבע התבלבל בחקירתו בפניו, בין שקים שלטענתו נגנבו ולא הוגשה תלונה על כך במשטרה, ובין השיק מושא תביעה זו, שאינו קשור לאותו פנקס, אלא שנמשך או נמסר לגסתו של הנתבע (עמוד 4 להחלטת כב' הרשם כהן מיום 22.6.04.)

עוד קבע כב' הרשם כהן, כי טענותיו החלופיות של הנתבע סותרות זו את זו, בפרט בשאלה האם הנתבע טוען שהשיק נגנב או זוייף.

כב' הרשם, דחה את טענת הנתבע בדבר זיוף שם הנפרע, בין השאר לאחר שעיין בשיק המקורי ולא הופיע על גביו כל מחיקה, ונקבע כי זוהי טענה לא סבירה לחלוטין.

ניתנה לנתבע רשות להתגונן רק לעניין הטענה בדבר כשלון תמורה מלא.

דיון

השאלה שבמחלוקת הנה, האם קיימת לנתבע טענת כשלון תמורה מלא.