פסק-דין בתיק א 46452/03

1.         התובעת הינה בעלים של רכב מסוג פיאט פונטו שנת ייצור 2000 (להלן: "הרכב").

2.         התובעת רכשה פוליסת ביטוח (מקיף) לרכב מהנתבעת שתקופת הביטוח בה הינה מיום 18.11.01 ועד 31.03.02 (להלן: "הפוליסה").

3.         הרכב היה מעורב בתאונת דרכים ביום 13.03.02, כאשר התנגש במשאית חונה לצד הדרך (להלן: "התאונה").

4.         הפוליסה נרשמה ע"ש בעלה של התובעת חן יוסף, אשר שלח הודעה ביום 24.04.02 לנתבעת בגין הטעות וביקש להעביר תגמולי הביטוח לתובעת, שהינה המבוטח הנכון ובעל הפוליסה.

5.         שמאי חב' הביטוח בדק את הרכב וקבע, כי לאור ממצאי בדיקתו עולה, כי ערך הנזק הגולמי שנגרם לרכב, עולה על 60% משוויו במחירון, ואין אפשרות חוקית או כדאיות מישקית לתקנו, בנסיבות אלו הכריז השמאי על הרכב כ"אובדן מוחלט למעשה" והרכב הוסר מן הכביש ומסמכיו הופקדו במשרד הרישוי.

6.         התובעת פנתה לנתבעת בדרישה לשלם לה את תגמולי הביטוח, אך זו דחתה תשובתה ופטרה אותה תחילה בדרישה להצגת מסמכים שונים, אך בסופו של דבר התנתה את תשלום התגמולים בבדיקת פוליגרף שיעשה מר יוסי חן.

            (ראה מכתב התובעת מיום 27.05.02 נספח ה' לתצהיר התובעת).

            התובעת סירבה לביצוע הבדיקה, כזכותה על פי הדין, להסכים להיחקר בפוליגרף, כתנאי לקבלת הפיצוי המגיע לה.

7.         לפי הוראות הנתבעת, פנה מר יוסי חן למוסך בו היה הרכב על מנת לקחת את שרידי הרכב וכחובתו על פי הדין להקטין את הנזק, פעל למכירת השרידים שנמכרו ביום 28.07.02 בסך של 4,600 ש"ח.

8.         התובעת סברה, כי בנסיבות העניין חייבת הנתבעת לשלם לה את תגמולי הביטוח, בהתאם לתנאי הפוליסה.

לטענת התובעת שווי הרכב בעת התאונה היה 55,000 ש"ח בניכוי שווי מכירת השרידים, מגיע לסך של 50,400 ש"ח ותוספת הפרשי הצמדה וריבית עד למועד הגשת התביעה, כשנה לאחר התאונה, לסך של 52,979 ש"ח.

9.         משסירבה הנתבעת לשלם לתובעת את תגמולי הביטוח, הגישה זו האחרונה תביעתה וטענות ההגנה של הנתבעת התמקדו ב-4 מישורים:

א.         המבטח הינו יוסף חן והוא שהחזיק ברכב גם במועד התאונה הנטענת ולכן אין יריבות עם הנתבעת.

ב.         בעקבות חקירה שערכה הנתבעת עלה החשד, כי במועד התאונה לא היה נהוג הרכב ע"י יוסי חן, אלא ע"י נהג לא מבוטח.

ג.          במהלך החקירה מסר מר יוסי חן פרטים כוזבים מתוך כוונה לקבל פיצוי שאינו מגיע לו.

            ד.         שווי הרכב לפי חוו"ד השמאי הינה 37,900 ש"ח בלבד.

10.        הדיון

במהלך הדיון ובסיכומיה זנחה הנתבעת למעשה, את טענת חוסר היריבות עם התובעת ואת הטענה, כי בעת התאונה נהג ברכב נהג לא מורשה, והתמקדה בשני טיעונים בלבד, "מרמה בתביעת התגמולים" וטענות לגבי שווי הרכב.

יש להעיר, כי בשולי סיכומיה (סעיף 9 לסיכומים) העלתה התובעת את טענת חוסר היריבות, טענה שנטענה "בלשון רפה" ובלתי מוסברת.   התובעת חזרה וטענה, כי לא קיימת יריבות - "סתמה ולא פירשה".