פסק-דין בתיק א 4611/02

מבוא

1. זאת תביעת בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (סניף באר שבע) (להלן, "התובע", "הבנק" או "סניף באר שבע" - להבדיל מ"סניף מיתר") נגד אסנת בוכובזה (להלן, "אסנת" או "הנתבעת 3") בגין ערבותה הבלתי מוגבלת בסכום נ/1, אשר נחתמה בידיה ביום 10.6.01, לחובותיה של ר.ב עומר בע"מ (להלן, "החברה") לבנק. עד עתה ניתנו פסקי-דין בתביעה זו נגד החברה ונגד מנהלה ומחזיק 99% ממניותיה, מר דני בוכובזה הנתבע 2, הוא בעלה של אסנת.

העובדות הצריכות לעניין

2. לצורך הכרעתנו בתביעה זו העבודות הצריכות לענין בשלב הזה של פסק דיננו הן כדלקמן: החברה פתחה חשבון מספר 75027 בסניף באר - שבע בשנת 1997 ובשנת 1998 פתחה חשבון נוסף בסניף מיתר, אליו העבירה את עיקר פעילותה הפיננסית. בשנת 2000 החזירה החברה את פעילותה הפיננסית לחשבונה הנ"ל בסניף באר - שבע. ביום 10.06.01 נכנסה אסנת לסניף באר-שבע ופתחה לעצמה חשבון. באותו המעמד היא חתמה על כתב הערבות נ/1, המשמש יסוד לתביעה זו.

ישנן שתי גרסאות מנוגדות לגבי נסיבות חתימתה של אסנת על כתב הערבות נ/1. לפי גרסתה של אסנת, כל מטרתה בהגיעה לסניף באר-שבע ביום 10.06.01 היתה לפתוח לעצמה חשבון, אשר רצונה היה לפתוח בשל קרבת הסניף למקום עבודתה. לגרסת אסנת, פקיד הבנק בשם אבי סאיג החתימה על טפסי פתיחת החשבון, הגניב לתיוך ערימת מסמכים, עליהם חתמה, מסמכי ערבות, לרבות כתב הערבות נ/1 וההודעה לערב בגין ערבות מתמדת לכל חוב שאינה מוגבלת בסכום נ/2. לטענתה, בשעת חתימתה על המסמכים לא נכתב על אף מסמך שמה של החברה. עוד לגרסתה, כשראתה על אחד הטפסים את התיבה "חתימת הערבים" היא שאלה את פקיד הבנק על כך והפקיד השיב, שזה בסדר ושחתימתה מהווה התחייבות לשלם את חובה אך בחשבון אשר פתחה.

בטרם נעבור לגרסת הבנק נציין, כי על אף שהצהירה אסנת בבש"א 4553/02 (ת/2), שמעולם לא נתבקשה לערוב לחובותיה של החברה), הובהר, שאסנת אכן חתמה ערבות לחשבון החברה בסניף מיתר. בסעיף 4 לתצהירה בעדות ראשית הצהירה אסנת, שטרם חתימתה על ערבותה בסניף מיתר היא קיבלה את הבטחתו של מנהל הסניף במיתר, שהיה מוכר לה אישית, שלא יתן לחברה לחרוג ממסגרת האשראי, שהוקצתה לה, בסך 20,000 ש"ח. מכל מקום, אין כתב הערבות, שנחתם בסניף מיתר, משמש יסוד לתביעה זו. עוד ייאמר, שלפי חקירתה הנגדית של אסנת, החשבון, אשר פתחה ביום 10.6.01 בסניף באר-שבע, לא היה פעיל, כי היא התחרטה בענין רצונה להשתמש בו.

עתה לגרסת הבנק. לפי אבי סאיג - אשר שוחרר מעבודתו בבנק הפועלים בע"מ בהסכמתו בנסיבות, שלא הובררו דין, בטרם עבר לעבוד בסניף באר-שבע של התובע (עמ' 15 שורות 11-13 לפרטיכל) ואשר בהמשך פוטר מעבודתו  בסניף באר-שבע (עמ' 15 שורה 14 לפרטיכל) - קרתה תקלה עוד בטרם עבד בסניף באר-שבע, כאשר בניגוד לנוהל של הבנק הוחתם הנתבע 2 כערב לחברה בעת פתיחת חשבונה בשנת 1997,  אך לא הוחתמה אסנת, אשתו ובעלת 1% ממניות החברה, כערבה נוספת לחברה (עמ' 19 שורות 20-21 לפרטיכל). בשנת 2001, לפי עדותו של אבי סאיג, מצב החשבון של החברה בסניף באר-שבע לא היה טוב ולא היתה הצדקה למתן אשראי נוסף לחברה (עמ' 17 שורות 14-18 לפרטיכל). או אז פנה מר סאיג לנתבע 2, מר בוכובזה, על מנת שיבוצעו השניים: ראשית החתמת רעייתו, אסנת, על ערבותה לחובות החברה, ושנית, פתיחת חשבון עבור אסנת, אשר לתוכו תופקד יתרת התמורה למכירה הצפויה של ביתם (של אסנת ודני בוכובזה) בלהבים לאחר לסילוק המשכנתא, וזאת כדי לחזק את בטחונות החברה (סעיפים 2 ו-3 לתצהירו של אבי סאיג בעדות ראשית). יצוין, כי אף בעל-דין לא העיד את מר בוכובזה, אשר דרכו הועברה בקשת הבנק לאסנת, לפי מר סאיג. ככל שנזדקק לקביעת עובדות נוספות הן תיקבענה בהמשך פסק דין זה.

טענות הצדדים

3. אין מחלוקת בנוגע לסכום התביעה או בנוגע לעצם חתימת הנתבעת 3 על כתב הערבות. קיימת מחלוקת לגבי שלוש סוגיות: היות אסנת בגדר "ערב יחיד", לפי פרק ב' לחוק הערבות, תשנ"ז - 1967, (להלן "חוק הערבות"), חתימת אסנת על כתב הערבות ועל מסמכים הנלווים מתוך מרמה ומילוי הבנק אחר חובותיו הכלליות לגלות מידע לאסנת טרם חתימתה על כתב הערבות נ/1. לפי סעיף 21 (ב) לחוק הערבות "לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב - פטור ערב יחיד מערבותו". לאמור, אם אסנת הינה בגדר "ערב יחיד", אין תוקף לכתב הערבות נ/1 בהיותו חוזה לערבות בלתי מוגבלת מסכום. לפי טענות התובע, אין אסנת בגדר "ערב יחיד", לא הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת, שאסנת חתמה על כתב הערבות מתוך מרמה או שסברה, שכתב הערבות הינו אחד ממסמכי פתיחת חשבונה, אין תחולה לחובות הגילוי כלפי "ערב יחיד" על פי סעיף 22 לחוק הערבות, כי (לטענת הבנק) אין אסנת "ערב יחיד", ולבסוף, לפי התובע, לא הופרו חובות הגילוי הכלליות של הבנק כלפי אסנת, היות וממילא ידעה את הפרטים על חובות החברה עובר לחתימתה על כתב הערבות נ/1. לעומת זאת, טענה אסנת, שהיא אכן בגדר "ערב יחיד", ואם לא, שהוחתמה על כתב הערבות במרמה, וכי הופרו חובות הגילוי של הבנק כלפיה, כשפעל הבנק כלפיה בחוסר תום לב. הטענות הללו חילופיות זו לזו או מצטברות זו לזו, לפי הקשר הדברים.

האם אסנת בגדר "ערב יחיד"?

4. א. לצורך הדיון בשאלת היות אסנת בגדר "ערב יחיד" נזדקק להוראות הבאות מחוק

                             הערבות ומחוק ניירות ערך, תשכ"ח - 1968 (להלן:"חוק ניירות ערך"). סעיף 19 לחוק

                 הערבות מגדיר את המונח "ערב יחיד" כדלקמן:

"ערב יחיד - מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב ... ; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד ; לענין זה, "בעל ענין בתאגיד" כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד, בחוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968".

סעיף 1 לחוק ניירות ערך מגדיר את בעל ענין בתאגיד כדלקמן:

"בעל עניין" בתאגיד -

(1)   - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר... של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהל הכללי..."

בסעיף 1 הנ"ל לחוק ניירות ערך מוגדרת גם ההחזקה בניירות ערך כדלקמן:

"החזקה" לעניין ניירות ערך ... - בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין ...וכשמדובר בהחזקה בידי... - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים אמו או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד ; "

 ובנוסף, בסעיף 1 לחוק ניירות ערך הוגדר "בן משפחה" כדלקמן:

"בן משפחה" - בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא ... צאצא של בן זוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה".