פסק-דין בתיק א 4550/04

1. זהו פסק דין, בתביעת התובע לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בשל תקיפתו ע"י הנתבע. הוחלט לדחות את התביעה, ולהלן הנימוקים.

2. התובע טען בכתב התביעה, כי ביום 22.10.2003, תקף אותו הנתבע במכת אגרוף בפניו,ואף איים עליו, כי יהרוג אותו. לטענת הנתבע, נגרמו לו בשל התקיפה, נזקים ובהם, כאבי ראש חוזרים, בחילות, הקאות, טשטוש בראיה, וקושי באכילה ובפתיחת הפה. בכתב האישום ציין התובע, כי הוגש נגד הנאשם כתב אישום בגין התקיפה (כאמור להלן, זוכה הנתבע בהמשך, מחמת הספק). התובע תבע פיצויים בגין נזקים מיוחדים, בסך 9,000ש"ח, ובגין נזקים כלליים. חרף טענותיו לנזקי הגוף הנמשכים, לא צירף התובע לכתב התביעה, חוות דעת רפואית.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה באיחור רב, ולאחר שהתובע הגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. ביום 18.10.04, אכן ניתן פסק דין במעמד צד אחד ע"י כב' השופט ג. טהר - לב אלא שפסק הדין בוטל לאחר שהתברר, כי יום קודם מתן פסק הדין, הוגש כתב ההגנה.

הנתבע הכחיש בכתב הגנתו, את התקיפה, ואת נזקיו הנטענים של הנתבע. עם הגשת כתב ההגנה, הגיש הנתבע גם בקשה לסילוק התביעה על הסף (בש"א 5024/04). ב"כ הנתבע טען בבקשתו, כי אין מקום לדון בתביעה, משום שטרם התברר האישום הפלילי שהוגש נגד הנתבע. כן טען כי יש לסלק את התביעה על הסף, משום שהתובע לא פירט בכתב התביעה, את הנזקים שנגרמו לו לטענתו, ולא צירף חוות דעת רפואית, להוכחת נזקיו הרפואיים. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 17.3.05.

4. כאמור לעיל, הוגש נגד הנתבע כתב אישום, בגין האירוע הנטען (ת.פ (ב"ש) 1191/04 מדינת ישראל נ' קלימי חנוך). בכתב האישום יוחסו לו עבירות תקיפה ואיומים. בהכרעת הדין שניתנה ביום 17.5.05, ע"י כב' ס. הנשיא השופט ד. מגד, זוכה הנתבע מחמת הספק, מן העבירות שיוחסו לו. בין נימוקי הכרעת הדין, כתב כב' ס. הנשיא:

"לאחר ששמעתי את עדי התביעה ולאחר שעיינתי במוצגים שהוצגו, הגעתי לכלל מסקנה שהמאשימה לא הוכיחה את האשמה מעבר לכל ספק סביר.  מסקנה זו הינה פועל יוצא מהספק העולה נוכח הסתירות המהותיות שבגרסאות המתלונן ואלמסי, שיפורטו להלן, ובראש ובראשונה לגבי המתלונן.                                                                                                                                 

   בחקירה במשטרה (נ/3) טען המתלונן, כי הנאשם נתן לו אגרוף בפנים, הוא חש כאבים קלים ומתכוון ללכת לרופא. כתוצאה מהאירוע,  הגיש  נגד הנאשם תביעת נזיקין בת.א. 4550/04 בבית משפט השלום בבאר-שבע.  הוא פרט את נזקיו בתצהיר (נ/4) כדלקמן: "ביום 22.10.03 סמוך לשעה 20:00 במושב שיבולים תקף אותי הנתבע, שגובהו כ - 195 ס"מ ומשקלו גדול ככפליים ממשקלי בכך שהיכה אותי בעוצמה באגרוף בפני וגרם לי לפגיעה קשה ... כתוצאה מהתקיפה חשתי כאבים עזים בפנים, בעיקר בראש ובלסת ונוצרה נפיחות גדולה מלווה בצבעים אדום וכחול ("פנס") בעין. כמו כן התחלתי לחוש כאבי ראש, סחרחורות ובחילות".

כאמור לעיל, במשטרה טען המתלונן שהוא חש כאבים קלים, ואילו בתצהירו הנ"ל פרט כאבים עזים.  מדובר בסתירה היורדת לשורשו של ענין ומשליכה על מהימנותו. המאשימה לא ישבה בסיכומיה בין הגרסאות הנוגדות ומכל מקום אין לעבור עליהן לסדר היום.

זאת ועוד: הרופאה ד"ר פלוטניק בדקה את המתלונן בו בערב ובתעודה רפואית (ת/1) כתבה "נראה סובל, נפיחות קלה באיזור הלחי השמאלית, הגבלה בפתיחת הלסתות".  למחרת ולאחר שנבדק בבית החולים, פורט במכתב שחרור (נ/1): "אין הגבלה בפתיחת הפה, ללא דימום מהפה, תעלות וחוליות תקינות".  הוא נשלח לבדיקה אצל רופא פה ולסת שכתב "מפתח, תנועות ומנשך תקינים, אין שבר בלסת, המלצה: כלכלה רכה לשבוע" (נ/2). 

עולה, איפוא, כי קיימת אי סימטריה בין הממצאים הרפואיים שבתעודה הרפואית (ת/1), לעומת אלה שבמסמכי בית החולים.  למותר להוסיף, שכל המסמכים הרפואיים אינם מזכירים נפיחות גדולה ו"פנס" בעין, כפי שפורטו בנ/4...                                                                                         

בהודעתו בנ/5 מסר המתלונן, כי אלמסי ראתה את האירוע ואכן, היא אמרה במשטרה (נ/7) כי  שמעה שהנאשם צעק למתלונן "אל תתקרב לפה" וכי "חנוך בא אליו ונתן לו אגרוף בפנים ... אני הייתי במרחק של 5-6 מ' מהם כשחנוך נתן לתומר את האגרוף וראיתי את זה בבירור איך שהוא נתן לו את האגרוף".  מאידך, בבית המשפט  העידה בחקירה ראשית כי "ראיתי שהנאשם עם אגרוף לפנים של תומר, לא ראיתי ממש מכה" ובחקירה נגדית הודתה: "אני את המכה ממש לא ראיתי, אלא שראיתי  שהנאשם מניף אגרוף". בעדותה תארה את המתלונן כשהוא נרתע אחורנית "תומר נטה לאחור טיפה כזה".  מהמקובץ עולה הספק, , שמא הנאשם הניף את ידו לעברו של המתלונן, במטרה להמחיש לו את דרישתו כי "יעוף" מהמקום ולהניעו לעשות כן והאגרוף החטיא את פניו.  למותר להוסיף, כי מהתרשמותי וכפי שתואר בתצהיר (נ/4), הנאשם גבה קומה וחסון. אם אכן  האגרוף היה פוגע בפניו, ומפיל אותו ארצה, כפי שהעיד, סביר להניח שהיתה נגרמת לו פגיעה של ממש ונזק גופני משמעותי - שאינם עולים בקנה אחד עם הממצאים הרפואיים האובייקטיביים. מהמקובץ עולה הספק, , שמא הנאשם הניף את ידו לעברו של המתלונן, במטרה להמחיש לו את דרישתו כי "יעוף" מהמקום ולהניעו לעשות כן והאגרוף החטיא את פניו. למותר להוסיף, כי מהתרשמותי וכפי שתואר בתצהיר (נ/4), הנאשם גבה קומה וחסון. אם אכן  האגרוף היה פוגע בפניו, ומפיל אותו ארצה, כפי שהעיד, סביר להניח שהיתה נגרמת לו פגיעה של ממש ונזק גופני משמעותי - שאינם עולים בקנה אחד עם הממצאים הרפואיים האובייקטיביים."

סמוך לאחר זיכוי הנתבע, הגיש הנתבע, בקשה נוספת לסילוק התביעה על הסף, בשל הזיכוי (בש"א 2753/05). לאחר הגשת תשובה לבקשה, חזר בו הנתבע מן הבקשה, והבקשה נמחקה.

5. מטעם התובע העידו הוא עצמו, ואביו, מר דניאל אבני.                             

התובע העיד בין היתר, כי הותקף ע"י הנתבע, כמתואר בכתב התביעה, וכן העיד על הנזקים שנגרמו לו. לדבריו, הגיע לבית התובע, כדי למסור לנתבע מכתב, וכאשר הגיע לבית הנתבע, איים עליו הנתבע, ולאחר מכן רץ לכוונו והיכה אותו.התובע העיד, כי הגיע לבית הנתבע במכוניתו, וכי הגב' חווה אלמסי נסעה עמו. בהמשך העיד: "חווה אלמסי ראתה ראתה איך הנתבע תוקף אותי ונותן לי אגרוף. היא סיפרה לי והיתה בהלם יותר ממני והיא זו שסיפרה לאבי מה קרה ואמרה לו שהנתבע נתן לי מכות. במשטרה חווה אלמסי אמרה שהיא ראתה את המכה, וכשהגיעה לבית המשפט, כבר עברו כמה ימים והיתה לחוצה מאוד...חווה אלמסי לא באה להעיד כי היא קיבלה איומים".

אביו של התובע, מר דניאל אבני העיד בין היתר , כי הוא ששלח אותו למסור מכתב לנתבע. אבי התובע לא היחה עד ראיה לאירוע, אך לדבריו ראה אותו חבול סמוך לאחר האירוע.

לנתבע העידו הוא עצמו, וכן רעייתו, ושני חברים נוספים במושב, יוער, כי רעיית הנתבע ושני העדים האחרים, לא היו עדים לאירוע, והעידו על הסכסוך בין אביו של התובע וועד המושב, ועל הליך שהתקיים בעניין בפני רשם האגודות השיתופיות.

הנתבע העיד, כי לא היכה את התובע, אלא  רק דרש ממנו בתוקף לצאת מחצר ביתו. הנתבע העיד, כי ראה את הגב' אלמסי במכוניתו של התובע, כאשר עזב את המקום.

6. הצדדים הגישו סיכומי טענות בכתב.

ב"כ התובע טען בסיכומיו, כי יש לקבל את גרסת התובע, שהיתה לדבריו עקבית, ולא נסתרה. ב"כ התובע, טען בסיכומיו, כי גרסת התובע נתמכה ע"י הגב' חווה אלמסי, בעדותה במשטרה - זאת, על אף שהגב' אלמסי לא זומנה להעיד בתביעה דנא, ואף לא הוגשה הודעתה במשטרה...