פסק-דין בתיק א 43904/04

בפני תביעה כספית בסך 2,734 ש"ח.

1.         לטענת התובעת, חברה העוסקת בשיווק ואספקת מוצרי רפואת שיניים, הנתבע, שהוא רופא שיניים במקצועו, הזמין וקיבל ממנה טובין, וזאת על פי הזמנות אשר ערך מעת לעת.

בהתאם להזמנות הנתבע, הנפיקה התובעת חשבוניות בסכום   כולל של 2,277 ש"ח.

התובעת, צירפה לכתב התביעה חשבוניות, שסכומן הכולל הוא סכום התביעה וכן כרטיס הלקוח של הנתבע, אצלה.

מנכ"ל התובעת הצהיר, כי החשבוניות אשר צורפו לכתב התביעה, הן עותק אמיתי ונכון של החשבוניות,  אשר הופק ממחשב התובעת, לצורך הגשת התביעה.

לטענתו, מדובר בפרטים זהים, שבחשבונית המקור, של הלקוח, הן בחיוב, הן בפרטי הסחורה שסופקה לו ומחירה. השוני בין חשבונית המקור, וזו שהופקה לצורך הגשת התביעה, מתבטא בציון יתרת החוב, בתחתיתה.

2.         בחקירתו הנגדית הוא אישר כי אין בידיו, את המכתבים, אותם טוענת התובעת ששלחה אל הנתבע.

3.         מנכ"ל התובעת השיב בחקירתו,  שבחשבונית אשר הונפקה לצורך הגשת כתב התביעה, הוסף מספר עוסק מורשה מאוחד בתיק מע"מ. מדובר בחשבונית זהה, למעט תוספות רלוונטיות למועד הפקת העותק, כגון מספר עוסק מורשה מאוחד, ושם הסוכן בתקופה הרלוונטית להנפקתה, כיוון שהסוכנים מתחלפים, ולכן משתנה שם בחשבונית. בנוסף, לטענתו בעותק הנוסף, מספר עוסק מורשה לא מופיע, כיוון שאינו מונפק מהמחשב.

העד הסביר, שבכל עת התובעת יכולה להוסיף לחשבונית המונפקת, את יתרת החוב של הלקוח, כפי שנעשה בחשבוניות על שם הנתבע, אשר הונפקו לצורך הגשת התביעה.

4.         מנכ"ל התובעת אישר, כי נתקבל מהנתבע סך 658 ש"ח, אך סכום זה הועבר לחברת הלסקו ישראל, אשר לה היה הנתבע חייב אותו.

5.         לטענת הנתבע, הוא הפסיק את עבודתו בשנת 2001, והתובעת, נרכשה על ידי אחרים, אשר מנסים לגבות ממנו כספים שלא מגיעים להם.

הנתבע מודה כי קיבל מהתובעת את הסחורה, בשווי המצוין בכתב התביעה, אלא שלטענתו, שילם לתובעת את כל מה שהגיע לה ממנו.

לגרסתו, אלמלא היה משלם לתובעת את חובו, לא היה מקבל ממנה סחורה חדשה.

בתצהירו פרט, כי המהלך חודש אפריל 2001, נסגר חשבון הלקוח שלו, אצל התובעת ולא נשאר כל חוב.

6.         לגרסתו, החשבוניות אשר צורפו לכתב התביעה מזויפות, כיוון שבעותק הנמצא אצלו, לא הייתה מצוינת יתרת החוב, היא סכום התביעה. לגרסתו, כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת מצינת כי חובו הוא רק 1,401 ש"ח ולא סכום התביעה.

7.         לטענתו, התובעת מעולם לא פנתה אליו בכל דרישת תשלום.

8.         בחקירתו הנגדית אישר, שבחודשים ינואר עד מרץ, הזמין וקיבל סחורה מהתובעת, אך שילם את מלוא התמורה.

הוא השיב, שאין לו קבלות שתמורה שולמה, אלא חשבוניות בלבד, שהן ההוכחה לכך ששילם את תמורת הסחורה שרכש מהתובעת. לגרסתו שילם "דרך החשבונית" (עמוד 8 שורה 10 פרוטוקול). לטענתו שילם גם בשקים וגם במזומן.

לגרסתו, ייתכן שהתובעת לא שלחה לו קבלות, אך בידיו חשבוניות. הוא גם לא המציא מסמכים מרואה החשבון.