פסק-דין בתיק א 43642/03

א .         רקע ועובדות המקרה

התובע הינו הבעלים של דירה בקומה א' בבניין ברח' נחלת בנימין 149 בת"א (להלן: "הדירה"). הנתבעים דיירים מוגנים בדירה מכוח שני חוזי שכירות.

ב.         טענות התובע

1.         הנתבעים לא שילמו את דמי השכירות כמחויב מחוזי השכירות, מיום 1.5.93 עד ליום 1.7.98. חלק מדמי השכירות הופקדו ע"י הנתבעים בבנק הדואר, בחשבון שאינו על שם התובע.

נכון ליום הגשת התביעה עומד חובם של הנתבעים על סך 25,704 ש"ח.

ביום 3.6.04 הועבר לתובע מבנק הדואר סכום של 7,166.61 ש"ח, לפיכך, עותר התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו את הסכום של 19,191 ש"ח נכון ליום 3.6.04.

2.                   בין הצדדים נוהלו שני הליכים קודמים.

הראשון, תביעת פינוי שהוגשה על ידי התובע כנגד הנתבעים בת.א. 13010/98, והשני, תביעה שהוגשה על ידי הנתבעים כנגד התובע בת.א. 22647/03.

בהליך הראשון, נתקבלה תביעת התובע, ניתן פס"ד פינוי וביהמ"ש הורה על מתן סעד מן הצדק.

בהליך השני, חויב התובע להשיב לנתבעים סכום השווה ל- 10,995 ש"ח, שגבה ביתר.

3.                   התובע טוען כי על יסוד פס"ד הראשון, שניתן על ידי כב' השופט גולדין, נקבע כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות, משלא שילמו את דמי השכירות לידיו, אלא הפקידו אותם בבנק הדואר, לכן הוא זכאי לקבל את הפרשי הריבית וההצמדה, מהמועד שהיה מיועד לתשלום על פי הסכם השכירות, ועד למועד שבו נתקבל הסכום באמור לעיל, 7,166 ש"ח, מבנק הדואר.

4.                   התובע טוען כי הוא זכאי לקזז את הסכום שנפסק לחובתו על פי פס"ד השני, שניתן על ידי כב' השופטת הניג, מחובם של הנתבעים הנטען על ידו כמפורט לעיל, בגין הפרשי ההצמדה והריבית הנתבעים על ידו בתביעה זו.

5.                   לעניין טענת ההתיישנות שהועלתה על ידי הנתבעים, ביחס לדרישה שמועדה לפני 1996, נטען כי מרוץ ההתיישנות הופסק עם הגשת תביעת הפינוי , שהוגשה בשנת 1998.

6.         לטענת התובע  לאחר קיזוז  הסכום שהוא חייב לנתבעים עקב פסק הדין השני מסכום חובם של הנתבעים בגין דמי השכירות, על הנתבעים לשלם לו סך 19,191 ש"ח נכון ליום 3.6.04.                                

ב.         טענות הנתבעים:

1.                   הנתבעים טוענים כי ביחס לדרישת הפרשי ההצמדה וריבית, קיים מעשה בית-דין לאור קביעותיו של כב' השופט גולדין, שדחה את טענות התובע, ככל שהן נוגעות לאי ביצוע תשלומי דמי השכירות.

2.                   כל דרישה הקודמת ליום 13.7.96 דינה להידחות בגין התיישנות.

3.                   כפי שנקבע על ידי כב' השופט גולדין, שילמו הנתבעים את דמי השכירות במועדם בצורה רצופה בדרך של הפקדתם בבנק הדואר ומשלוח המחאות דואר לתובע.

4.                   התביעה הוגשה ביום 13.7.03 ולכן כל חוב לתקופה הקודמת ליום 13.9.76, חלה עליו התיישנות.

לגבי שאר החוב, החל מיום 13.7.76, התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים ב-ת.א. 13010/98, כמפורט בסעיף 7 לכתב ההגנה  בתיק הנ"ל -  להלן: התביעה הראשונה. נספח ז' (המסומן ח') לכתב התביעה הנוכחי צורף נספח ח' לתביעה הראשונה. נספח זה הוא רשימת דמי השכירות וההפרשים אשר לטענת התובע לא שולמו.