פסק-דין בתיק א 43569/03

בפני תביעה שהוגשה כתביעה שטרית במסגרת בקשה לביצוע שטר בהוצל"פ ולאחר שנתנה בה הרשות להתגונן הדיון בה הועבר להליך של סדר דין מהיר.

לטענת התובעת, חברה העוסקת במימון ובביצוע נכיון שיקים, קיבלה היא מאת עו"ד אבישי לאור בתאריך 13/3/02 שני שיקים. שיק אחד ע"ס 23,400 ש"ח משוך על בנק הפועלים והשיק השני, נשוא הדיון,  ע"ס 21,000, משוך על הבנק הבינלאומי הראשון, כשהנמשך הוא הנתבע. לאחר ניכוי דמי הניכיון העבירה  התובעת לחשבונו של עו"ד לאור בהעברה בנקאית סך של 40,798 ש"ח. לאחר שהשיק לא נפרע פנתה התובעת באמצעות מנהלה לנתבע וזה טען כי ביטל את השיק שכן עו"ד לאור (להלן:"לאור") ברח לחו"ל וחייב לו כסף.

הנתבע טוען  כי השיק נשוא התביעה נמסר על ידו כשיק טובה לעו"ד אבישי לאור  שהיה עורך דינו במשך כ 20 שנה. לטענתו הזמין אותו עורך דין לאור למשרדו וביקש את עזרתו לזמן מוגבל וכי בקש כי ימסור בידיו מס' שיקים ובמקומם ימסור לו שיקים אשר מועד פרעונם מוקדם בשבוע. לטענתו אף הורה לו ליתן בו במקום הוראה לביטול השיקים כדי שחששו יוסר. עוד הוא טוען כי מעולם לא הזכיר כי השיקים יועברו לצד ג' אלא אליו בלבד ולזמן קצר מאד.

 התביעה נוהלה בהליך ל "סדר דין מהיר" ועל כן יהיה פסק דין זה מנומק, ככל הניתן, בתמצית כהוראת תקנה 214 טז' (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, לרבות התיאור המובא לעיל.

דיון:

לצורך הדיון בענייננו אצטט את נוסחו של ס' 28 לפקודת השטרות:

" 28. אוחז כשורה

מהו

(א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;

(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה."

הנתבע טען בתצהירו כי התובעת אינה "אוחזת כשורה" שכן פנה אל מנהל התובעת  בתחילת חודש אפריל 02 טרם מועד פרעון השיק. - אנני מקבל גרסתו זו ואף אם גרסתו זו נכונה אינה מעלה או מורידה מזכותה של התובעת  שכן בתאריך זה התובעת  כבר נחשבה כ"אוחזת כשורה" בשיק. מנהל  התובעת שכנעני כי קיבל את השיק ואף שילם תמורה בעבורו עוד בתאריך 13/3/02 (ראה נספח העברת הכספים לחשבונו של עו"ד לאור בעבור השיקים) וכן החתימה של בנק איגוד על גבי השיק  מאשרת את הפקדתו . התאריך ששולמה התמורה בעד השיק קדם  אם כן, להודעת הנתבע. מששילמה את התמורה ומששוכנעתי כי קיבלה לידיה את השיק בתום לב ולא הייתה לה כל ידיעה על מעשיו של עו"ד לאור הרי היא אוחזת כשורה. הנתבע ניסה לטעון כי התובעת ידעה על מצבו של לאור. ועל כן פעלה שלא בתום לב. דינה של טענה זו להדחות שכן הנתבע עצמו טען הן בתצהיר ההתנגדות (ס' 6-7)  והן בתצהיר עדות ראשית (ס' 7-8) כי עו"ד לאור היה איש אמין: "לא היססתי כי האמנתי בו כפי שרבים אחרים האמינו בו ובמשרדו המשגשג". מר שושני מנהל התובעת אשר עדותו היתה אמינה עלי נחקר ביום 17/10/04 ע"י ב"כ הנתבעת המלומד וכשנשאל (עמ'6) "איך הכרת את העו"ד ?",השיב: "הוא פנה אלי למשרד לצורך ניכיון שיקים. עבדנו אתו יחסית תקופה של שלוש שנים והכל היה בסדר ואף ייצג אותי במספר תיקים" - התובעת הולכה שולל כרבים אחרים וכמו שהעיד הנתבע כי "..האמין בו כמו שרבים אחרים.."  כך גם התובעת.

הנתבע אף ניסה לצייר עצמו כאדם שאינו "מבין עניין" והינו קיבוצניק פנסיונר שחי על קצבת פנסיה מהקיבוץ. בדיון מיום 4/14/02 עמ' 1 טען בפני כב' הרשמת כוכבה לוי  כי הינו שכיר העובד בהובלת דגים בחברת דג נע  וכי השכר שלו כ 2,000 ש"ח לחודש.

בפועל,  נתברר כי הנתבע הינו מנהל החברה וזאת מהרישום העולה מרשם החברות, ובעלי המניות בחברה  הם בני משפחתו שאינם בני קיבוץ.

הנתבע טען בפני כב' הרשמת כוכבה לוי (מסומן מש/ 2) כי נסע לארה"ב ונסיעה קצרה לירדן ומעדות חברתו מיום 17/10/04 עמ' 5  עולה כי הכספים שנמסרו לכאורה לנתבע על ידה והופקדו בחשבונו היו למטרת הנסיעה שלהם המשותפת למזרח לתקופה של כחודשיים ימים וכי "היו טיולים נוספים שלא זוכרת במדויק כמה" (עמ'6).

ב"כ הנתבע המלומד טען בסיכומיו כי על גב השיק מצויה חתימה נוספת של אדם שלישי בשם "נאוי מתל אביב" (ס' 20 לסיכומיו).

כמו כן טען כי: "המסקנה כי הצד השלישי (נאוי) השיב לתובעת את השיק לאחר שחולל- והיא הסכימה לקבלו לידיה חזרה- מסתדרת עם הטענה כי ידעה שלא יכובד לאור השיחה בין הנתבע לבין מר שושני.

הפכתי ועיינתי בצילום השיק משני צידיו ולא מצאתי את השם "נאויי מתל אביב"

כל שמופיע בגב השיק הינו שמו של עו"ד אביב לאור וחתימתו כמו כן חותמת וחתימה של התובעת.